הישועה עדיין לא הגיעה: מה עושים בחדר ההמתנה?

השליחות בראי הפרשה – בהר בחוקותי

השבת נקרא את שתי הפרשות האחרונות שבחומש ויקרא, ונסיים באמירה "חזק חזק ונתחזק" שהיא בקשה שנאמרת בכל פעם שמסיימים לקרוא חומש.

פרשת בהר עוסקת בעיקר בנושא של שנת השמיטה ושנת היובל, לאחר שש שנים של עבודת האדמה, מגיעה השנה השביעית, שבה יש מצווה לשמוט את הארץ ולא לעבוד את האדמה כלל. כל גידולי הקרקע הם הפקר בשנה זו, לאחר כל שבע שמיטות מגיעה שנת יובל (דהיינו 49 שנים סך הכל) ובשנה החמישים – חוזרות כל הקרקעות לבעליהן הראשונים.

"ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור"
הקב"ה ציווה את משה לצוות את בני ישראל, שכשיגיעו לארץ ישמרו את שנת השמיטה, שנת השמיטה היא כמו 'שבת' של האדמה, במשך שש שנים עובדים את האדמה והשנה השביעית היא שבת לה', אסור לעבוד בה, בעצם כמו השמיטה באופן דומה מתבצעת (או לא) גם השבת. שישה ימים עובדים וביום השביעי זוכים לעצור ולהרפות וכך זוכים למנוחת הנפש.

בפרשת בחוקותיי מציינים את כל העונשים לאותם אנשים שלא שומרים שמיטה ויובל.

האם כשנעזוב ונרפה נוכל להתפרנס בכבוד?
הקב"ה עונה: "וציוותי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשית את... השנים." השם מבטיח לנו שאם נשמור את השמיטה תהיה לנו פרנסה גם לכל השנים הבאות שיגיעו אחריה.

אנחנו חיים בעולם המעשה, ועשייה זה משהו שנתפס כשווה, כבעל ערך. ואילו אי עשיה נחשבת אפסית, כלום, ודווקא כאן אחרי 6 שנים של עבודה מתמדת - מבקשים מאתנו את הדבר ההפוך: להרפות, לעצור, לשמוט ובעיקר להאמין שתהיה לנו פרנסה ושפע.

בעצם בעצירה הזאת הקב"ה רוצה שנתחזק באמונה ונבין שגם ההשתדלות שעשינו לא בדיוק תביא לנו את התוצאה המיוחלת, את העצירה הזאת ניקח לחיי היומיום: אם עשינו השתדלות למשהו שאנו מאוד רוצים, לדוגמה: להחליף עבודה אז אנו יכולים להודיע לחברים / מכרים שיעזרו לנו במציאת עבודה, לעיין במודעות דרושים ולהרבות בתפילה. האם יש עוד משהו שאנו יכולים לעשות? שלמה המלך אומר: "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ", יש לכל דבר את הזמן שלו ומתי שה' יחליט שזה יגיע, לא יעזרו לנו המאמצים וההשתדלויות לזרז את הישועה שלנו גם אם מאוד אנחנו רוצים.

אז מה עושים בינתיים עד שתגיע הישועה?
בזמן שאנו מחכים למשהו שאנו רוצים אנו יכולים: ראשית להתחזק באמונה שהקב"ה דאג לי עד עכשיו והוא ידאג לי גם בעתיד, מקיפים את עצמנו באנשים חיוביים שיכולים לעזור לנו ולעודד אותנו, נחים, מרפים ועושים דברים שאנו אוהבים כדי לקבל כוח להמשיך.

לאחרונה, יצא לנו לראות במשפחה משהו שמאוד רצינו, התפללנו וחשבנו שהישועה תבוא מכיוון מסוים ובשלב מסוים שיחררנו את האחיזה כי הבנו שעשינו את כל מה שאנו יכולים, ויש פה את הגורם (האל הקדוש) שהוא יקבע איך זה יהיה, ואנו יכולים להעיד שבזמן שהרפינו ושחררנו הישועה הגיעה.

שמיטה היא לעזוב מידייך כל מה שחשבת שאתה שולט בו, בזמן זה ה' יתברך מנחיל בנו את הידיעה שהוא השליט, מידיו יגיעו הישועות, הברכות וההצלחות בדרך שהוא ייעד, ואנחנו פה רק הילדים. שנזכה להאמין בה' בלב שקט, שהידיים והרגליים יתרוצצו מעבודה לעשייה אחרת, לזיכוי הרבים, ואילו הראש והלב יהיו פנויים לעבודת ה'.