לקראת שבת
השליחות בראי הפרשה – במדבר
המדבר – השממה דרכה מגיעים לענווה
הפרשה פותחת ב: "וידבר ה' אל בני ישראל באוהל מועד" – בני ישראל יוצאים ממצרים אל עבר ארץ ישראל, הדרך שהייתה אמורה להיות ימים בודדים אורכת והופכת למסע של 40 שנה, בני ישראל היו משעובדים במצרים ולכן הם חייבים לעבור תהליך של הזדככות כדי להתיישב בארץ.
התורה ניתנה לבני ישראל במדבר: למה בחר הקב"ה לתת את התורה בהר סיני שנמצא באמצע שממה?
המדרש מספר שבא הקב"ה לתת תורה לבני ישראל החלו ההרים מתדיינים בניהם באיזה הר תינתן התורה וכל הר רצה שהתורה תינתן עליו, אך הקב"ה בחר מכולם הר סיני. למה? כי הר סיני הוא ההר הכי נמוך, ומי שקיבל את התורה עליו היה האדם הכי עניו, משה רבינו.
המדבר הוא בעל יופי טבעי ופשוט, נטול כל סממן מקושט וחיצוני - בא ללמדנו שהוא מה שהוא, לא בא לזייף או לייצג משהו ששונה ממנו.
איך אפשר להגיע לענווה?
בשביל להגיע לענווה וללמוד מהמדבר עלינו לעזוב את התכונות אשר לא מקדמות אותנו: האגו, הכעסים, ההאשמה והכבוד – כל התחומים שרוצים לנגוס לנו בחיים ולקלל לנו.
לכל אדם ואדם יש דרך להתקרב להשם והיא מיוחדת רק לו, אדם לא יכול להגיע למנוחת הנפש אם הוא מחובר לאמת שלא שלו, הוא מחובר לאמת של אחרים. מה הכוונה? שהוא משווה את עצמו אליהם, בודק אם הוא 'בסקאלה' של החברה, עושה דברים המנוגדים לאופי ולטבע שלו רק כדי למצוא חן בעיניהם.
אדם כזה הופך להיות לא מאושר בעליל. דרך פועלו של אברהם אבינו אנחנו לומדים שאברהם הסתכל על עצמו כיחידי בעולם, עבד ה' אמיתי. הוא עשה את הדברים מתוך יראת שמיים ורצון לעבוד את הבורא, גם אם כל החברה נגדו.
אז איך מתחברים ל'אמת שלי'?
האמת שלי היא מתאימה לי, לדרך שלי ולמה שבאתי לעשות בעולם, לשליחות שלי. ובכל רגע בחיים אני יכול לשאול: "האם זה מתאים לי? זה מה שאני וזה מה שרציתי תמיד? האם הייעוד שלי הוא להיות מפורסם? האם זה מה שהשם רוצה ממני? דוד המלך מנחה אותנו: "הדרכני באמתך ולמדני כי אתה אלהי וישעי אותך קיוויתי כל היום", דוד מבקש מהקב"ה שיראה לו מה הוא צריך לעשות כל רגע בחיים, איך הוא יכול להתקרב אל השם ולעשות את השליחות שלו.