"הענף השתולל והבנתי שזו היא": הבת המנוחה תקשרה עם האב ההמום

משה שגב, התיישב לראיון חושפני בו סיפר לערוץ 2000 בגילוי לב ובהתרגשות מהולה בתחושת תוגה וגעגועים, על הסיפור המצמרר שחווה לאחר שבתו ענבל ז"ל, בת ה-21, נספתה בשריפה בדירת השירות שלה בכפר סבא. "כל ילדיי שירתו בצבא וענבל היא היחידה במשפחה שהלכה לשירות לאומי", מספר משה.  

במוצאי שבת אחד, כשלושה חודשים לפני שחרורה של ענבל מהשירות הלאומי, יצא אביה, משה שגב, מהבית - ועלה על רכבו ביחד עם בתו הגדולה, שהיתה אז סטודנטית לתואר שני בקרמינולוגיה, על מנת להחזיר אותה למעונות המגורים באוניברסיטה.  

"באמצע הנסיעה פתאום אני מקבל טלפון ממשטרת כפר סבא. השוטר ווידא איתי שאני אבא של ענבל, ומיד לאחר מכן בישר לי כי הילדה נשרפה בדירת השירות שלה, שעלתה בלהבות, בכפר סבא. השוטר הסביר כי ענבל במצב קשה ועדכן כי היא מאושפזת בבית החולים תל השומר."  

בהקלטות המצמררות ניתן לשמוע את השיחה בין ענבל ז"ל למוקדנית של המשטרה, שדיברה בצורה מעוררת כעס ובטונים מזלזלים, תוך התעלמות מוחלטת מהתחינות החוזרות וזעקות השבר של ענבל ז"ל, ברגעים הקשים והאחרונים בחייה.  

"הגעתי לשם וראיתי מחזה קשה מנשוא. מצאתי את ענבל מלאה בתחבושות מכף רגל עד גוף, ממש כמו מומיה. ביום שלישי, כ"ב באייר ה- 27.05, באמצע הלילה - המכשירים פתאום התחילו לצפצף בזמן שהייתי לידה." 

משה מתאר תסריט אימים, כאשר תוך שניות ספורות החדר התמלא בצוותי רפואה שהחלו במתן מכות חשמל לענבל. "אני לא אשכח את התמונה הזו לעולם. ראיתי אותה עפה באוויר חצי מטר, זה המון. כל הגוף שלה עף באוויר מהמכות חשמל."  

למרבה הצער ולמרות ניסיונות ההחייאה הרבים של הצוותים, המאמצים כשלו וענבל הלכה לעולמה. "אחרי חצי שעה ניגשו אליי הרופאים והצטערו. אמרו לי שלמרבה הצער מאמצי ההחייאה לא צלחו והילדה נפטרה." 

משה סיפר על השגרה מאז לכתה של בתו היקרה, כשלדבר הבא הוא לא ציפה. "אני מגיע בכל יום שישי בד"כ לבקר את ענבל ז"ל בבית העלמין בנהריה. כמעט מידי ביקור אני חווה תופעה מדהימה - שענבל מדברת איתי."  

בסרטון תיעוד מיוחד שצילם אביה של ענבל ז"ל, ניתן לראות ברקע שהכל דומם בבית העלמין, אף עץ או פרח לא נע ולא נד. אין רוחות וחם מאוד באותו היום. אך למרות זאת, קל נורא להבחין בענף אחד בודד של אחד השיחים, כאשר הוא מתנדנד חזק כאילו מישהו מזיז אותו, אך ככל שמתקרב האב אל השיח, רואים בבירור כי אין נפש חיה באזור והענף זז מעצמו. "הייתי בטוח שיש שם מישהו שמזיז את הענף, אך כשהתקרבתי ראיתי שאין שם איש. הענף זז לבד. כשקראתי בשמה של ענבל הענף ממש השתולל וזז חזק, וכל זאת כאשר אין טיפת רוח. זה היה מדהים."  

"אמנם זה היה בערך שתי דקות שהסרטתי, אך בפועל הענף זז קרוב לשש דקות - שזה המון זמן. ניצלתי את הדקות הללו וישבתי לדבר עם ענבל שלי, כאשר הענף עונה לי וזז חזק כל העת. היה לי ברור מיד שזו הבת שלי. זה היה מדהים ביותר ועשה לי אושר של ממש באותו היום."