כל יהודי הוא מנורה

אומר הזוהר הקדוש, כל יהודי ויהודי הוא מנורה, מאיר את האור של בורא עולם, אור התורה, אור המצוות, אור האמונה. מה היא המנורה? המח של האדם. מה ההבדל בין אדם למשנהו? במוח (מה שיש במוח). מה ההבדל בין אדם לבהמה? אדם הוא גם בהמה, אך ההבדל הוא במוח. המוח זה המנורה שמאירה. אדם בעל מוח קדוש, כולו מלא באמונה ובתורה קדושה, אזי מאיר את האור בעולם. ממה המח שלנו מורכב? המח הינו המחשב הכי משכולל עלי אדמות שיש בו טריליוני ג`יגות. המח מצלם כל מה שרואה. למשל, אדם ער X שעות ביום←המח מצלם כפול 360 יום ב-X חייו= מיליונים של שעות כל שנייה ושנייה. למעשה כל מה שאדם רואה בעין מצולם במח, כל מה שהאדם שומע ומדבר מוקלט במח. האף לפי הזוהר, מייצג את האמונה ויראת שמיים, או להפך כעס וגאווה.

לפי הזוהר, המנורה בעלת שבעת הקנים למעשה מורכבת מהאיברים שבפנים; 2 אוזניים, 2 עיניים, 2 חורי האף-נחיריים, והפה. הכל מצולם במח. המח למעשה זה הבן אדם.

כעת, מה הכי הרבה משפיע על הבן אדם מבחינת המנורה ב-7 הקנים? העיניים. ידוע שמה שהאדם רואה הכי משפיע עליו. תיאור שמושמע בחוש השמיעה הרבה יותר חלש מבחינת השפעתו מהראייה עצמה, כלומר גם שמיעה משפיעה אבל הראייה עושה הכי הרבה רושם וזה נחרט במוח. רבי נחמן כותב בליקוטי מוהר"ן שאדם צריך לקדש את העיניים, האוזניים, האף והפה. העיניים זה הניסיון הכי קשה של האדם, ועליו לשמור על קדושתם ביתר שאת.לפני שנשמתו של רבי נחמן ירדה לזה העולם, לקחו אותו בכל 24 בתי הדין של מעלה (כפי שעושים לכל נשמה לפני רדתה לזה העולם ומשביעים אותה), בא המלאך הקדוש=השטן=המלאך הכי גדול שמים=הס"מ, בא לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לו, "שמע את תפילתי, אם הנשמה של רבי נחמן יורדת לזה העולם אין לי מה לעשות בזה העולם יותר, אל תוריד אותה." בורא עולם ענה לו, " אני אוריד אותה ואתה לך תחפש עיתות.."

רבי נחמן גילה לנו את כל סודות היצר הרע, ואת זה היצר הרע (השטן) ידע שאם ירד לזה העולם יגלה לנו את הכל, כלומר רבי נחמן יגלה לנו מה תפקיד האדם בעולם הזה, מה תכליתו, מה הניסיונות שלו וכן הלאה.. ולכן השטן חשש מאוד. רבי נחמן גילה לנו שהניסיון הכי קשה של האדם בעולם הזה זה הניאוף, וגם זה כתוב בזוהר הקדוש.היצר הרע ידע מראש שרבי נחמן ינצח אותו באופן מוחץ ב100%. לכן בא לרבי נחמן מהצער, כי ידע שלא יוכל לנצח אותו והציע לו שיהיה נקי מכל התאוות אבל רק בניאוף יהיה לו קצת רצון. ענה לו רבי נחמן, "לא מעניין אותי מכל המידות והתאוות אבל בזה אהיה נקי עד הסוף!!". בוא נתבונן, אם כך, מדוע רבי נחמן לא הסכין עם עיצתו שלכאורה משתלמת של השטן? הרי השטן נתן לו להיות נקי מעצבות, מכעס, מגאווה, מתאוות ממון, מהכל.. רק שלא יהיה נקי בתאוות הניאוף. הוא למעשה הציע לרבי נחמן להיות נקי מהכל, מתחיל מפור גדול ועצום, אין לו כמעט מה לעבוד על המידות בזה העולם, כ"א היה אומר לעצמו יופי של עיצה רעיון מצויין, המה גם שפה לא ממש מדובר בתאוות ניאוף אלא רק רצת רצון וקצת לחטוא. אם כך, אז למה בכ"ז רבנו לא הסכים?? רבי נחמן מגלה לנו שכל הרע זה מתאוות הניאוף. אתה כעסן יש בך ניאוף. אתה מיואש יש בך ניאוף. יש בך תאוות אכילה יש בך ניאוף. יש בך תאוות ממון יש בך ניאוף. אתה עצוב יש בך ניאוף. ועל זה ההמשך לגבי כל המידות הרעות. וניאוף זה כל הרע! רבנו אמר בידיעה מוחלטת, אם אהיה נקי מניאוף, אזי אהיה נקי מהכל! אז אם כך, מה אני צריך אותו ואת עיצתו הזדונית? ועוד, ידוע שבזה העולם האדם בא לניסיון בניאוף, שעיקר הניאוף בעיניים, וכל הטוב שבעולם לאדם עצמו תלוי בזה.