12 שנים בלעדיו: תשע עובדות על הבבא אלעזר

9 פנינים ממסע חייו הקדושים של הגאון הצדיק, רבי אלעזר אבוחצירא:

1. הצדיק נולד בד' אב שנת ה'תש"ח (1948) בעיר ריסאני, מרוקו. נולד בחצות הליל לאחר תפילות רבות לצדיק הבבא מאיר, נכד לבבא סאלי ונין לבעל ה"אביר יעקב".

2. לפני לידתו של הילד אלעזר חלם סבו הבבא סאלי חלום, ובו מופיע רבי שמעון בר יוחאי זיע"א. רבי שמעון שאל: "מדוע אין במשפחת אבוחצירא מישהו שנקרא על שם בנו, התנא רבי אלעזר?" והבטיח לו הבבא סאלי שנכדו הבא שיוולד יקרא על שם הבן אלעזר.

3. מקטנותו בבא אלעזר פרש מהעולם וגדל על ברכי התורה. בגיל 15 נכנס לישיבת "תומכי תמימים" בקזבלנקה. הִרבה בתעניות כדרך הנהגת אבותיו. בשנת התשכ"ו (1966) בהיותו בן 18 שנים עלה יחד עם אביו ארצה והתיישבו באשדוד. משם עבר לעיר באר-שבע ושם קבע את ביתו. מאחר ששמר על "קדושת העיניים" חפרו עבורו מנהרה המובילה מביתו לבית הכנסת. פעמים בודדות יצא מביתו. מבלי ידיעת הציבור - חילק במשך עשרות שנים סלי מזון לאלפי משפחות ונזקקים.

5. כשהגיע לארץ למד בישיבה החשובה פורת יוסף ונשא לאשה את הרבנית דבורה שתחי' וזכה להיות אב לשבעה, ביניהם ממשיך דרכו, הרב פנחס שליט"א.

6. נאמר עליו: "קדוש וטהור מרחם". מעטים זכו לראות את זיו פניו הקדושות. ראשו היה תמיד מורכן ומכוסה בגלימה. רבבות הגיעו להתברך מפיו.

7. בעת קבלת פנים שעשה בחדרו, נרצח הבבא אלעזר בידי יהודי שהגיע "להתברך". ביום כ"ז תמוז יצאה הלוויתו כשאלפי אנשים ליוו את הצדיק בדרכו האחרונה. גדולי ישראל נכחו במקום, בקול בכיות ואבל גדול הספידו אותו.

אחיו, רבי דוד אבוחצירא מנהריה, הספיד אותו בבכי: "אחי היה צדיק, קדוש וטהור ועניו. נולד בחצות ונרצח בחצות. הוא שמר על קדושה, האריך במעלות רבות בפרישות בדרך אבותיו הקדושים. כשאדם היה נכנס אליו עני ועצוב - הוא היה יוצא שמח ועשיר".

מרן שר התורה, רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל אמר בהספד: "רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצילו נחייה בגויים (איכה פרק ד' פסוק כ'),הרבה בגמילות חסדים שאין כדוגמתה".

8. מקום קבורתו סמוך לאביו הקדוש הבבא מאיר אבוחצירא זצוק"ל בהר הזיתים. בהלווייתו - בנו האדמו"ר רבי פנחס אבוחצירא שליט"א הוכתר כממשיך דרכו.

9. הבבא אלעזר אבוחצירא זצוק"ל היה אומר מדגיש את החשיבות של לימוד תורה מתוך שמחה. "אדם שנמצא, ה' יצילנו, באבלות, אסור לו ללמוד תורה. שכן, 'פקודי ה' ישרים משמחי לב'. ולאבל אסור לשמוח. העיקר זה השמחה. אדם שלא לומד בשמחה עושה רק צער לבורא עולם".

במקרה אחר הסביר כי "אדם שלומד סוגיא ולא יודע אם הבין היטב את הסוגיא, יבחן את עצמו: אם הוא שמח - סימן שהוא הבין כי 'פקודי ה' ישרים משמחי לב' - סימן שהם ישרים".

יהי רצון שזכות הצדיק ותורתו תגן בעדנו ונחזה בבית הקב"ה מקדשנו במהרה.

ארז קדוסי.