המקובל הרב בצרי מזהיר: "אלו הדברים המסוכנים בימי בין המצרים"

"ימי בין המצרים, בין י"ז לתמוז לתשעה באב, נחשבים לימי אבל שבהם אנו צריכים להרבות בבכי על חורבן בית המקדש, לא רק כפי שאנחנו עושים בכל לילה בחצות, אלא גם במהלך היום." 

"כשמגיע זמן חצות היום, אנחנו יושבים על הרצפה לפני תפילת מנחה, מורידים את הכובע ושמים אפר על הראש במקום שבו מניחים תפילין, "פאר תחת אפר", על מנת לזכור את האפר ואת שריפת בית המקדש. חולצים את הנעליים ובוכים על חורבן בית המקדש." 

"ימים אלו בשלושת השבועות, אלו ימים מאוד קשים לעם ישראל. כל הגזרות הנוראות שהיו בכל הדורות כולם, קרו בימים הללו. לכן אנחנו מתפללים לה' על חורבן בית המקדש. ברגע שאנחנו בוכים על החורבן ועל צער מיתתן של צדיקים, מתכפרים לנו כל העוונות, וממילא באופן הזה לא נעבור שום ייסורים ושום סבל." 

"לכן ראוי לכל אחד, שיהיה דואג ומצר על חורבן בית המקדש, כדי שנראה לבורא עולם שאנחנו בוכים ולא שוכחים, ואז חס ושלום לא יהיו צרות וגזרות. זה הזמן שכל כך צריך להתפלל בו."  

"כתוב בספרים הקדושים וכך גם נפסק להלכה, שיש שדים שמסתובבים בצהריים, ולכן אנחנו מפחדים מהם שאולי יזיקו. כתוב שאדם צריך להיזהר בימי בין המצרים, שלא ללכת למקומות סכנה ולא להסתובב באמצע הרחוב, כי השדים והרוחות האלו שמזיקים, יכולים לפגוע בבני אדם." 

"התיקון שאנחנו צריכים לעשות, זה ליישב כמה שיותר את ארץ ישראל ולא לפחד מלהיות בה. לדעת שארץ ישראל זה מקום "אשר ה' אלוקיך בה, מראשית השנה ועד אחרית השנה" - הקב"ה צופה ומשגיח עלינו כל הזמן. על כל הארצות בעולם הקב"ה לא משגיח ישירות, אלא על ידי מלאכים, אך על ארץ ישראל, כל מה שיהודי מתפלל הקב"ה שומע אותו ישירות. זו הסיבה שאנחנו כל כך שמחים בארץ ישראל ומתגעגעים לכך שיהיה יישוב טוב ושבע"ה נזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן."