קיבל ייסורים באהבה גדולה: עובדות מדהימות על אהרון הכהן

*אהרון הכהן היה אחיו של משה רבנו ומרים, והבן הבכור של עמרם ויוכבד. הוא היה גדול ממשה בשלוש שנים ונהג להגיע עימו לכל פגישה אצל פרעה ולדובב אותו, בשל העובדה שמשה רבנו היה כבד פה ולשון. אהרון היה חלק אינטגרלי מליווי והנהגת העם של משה ובכל האותות והמופתים. 

*אהרון הכהן זכה בכהונה יחד עם בני משפחתו, ולכן כל כהן שקם אחריו לדורות, הינו צאצא של אהרון הכהן. אהרון זכה לתפקיד הנכסף ולקבלת הכהונה בירושה, בזכות יכולתו להתגבר על טבעו ובשל העובדה שהוא לא קינא במשה רבנו, ושמח בכל ליבו שהוא זה שנבחר להנהיג את העם. מיד לאחר מכן, זכה אהרון הכהן בתפקיד הכהן הגדול ומייסד שושלת הכהונה.   

*אהרון הכהן עבר ניסיונות לא פשוטים בכלל במהלך חייו, ולמרות זאת קיבל את כל הייסורים באהבה. כשהחל בתפקידו ככהן גדול וביומו הראשון בתפקיד, עת חנך את המשכן, נשרפו שני הבנים שלו, נדב ואביהוא - בעת שנכנסו להקטיר "אש זרה". שני האחים הצעירים יותר, אלעזר ואיתמר, החליפו אותם. אהרון מצידו קיבל את האסון הקשה באהבה, והתורה מתארת כי שתק באותו הרגע והגיע לדרגה גבוהה ביותר של קבלת ייסורים, זאת אנו לומדים מהפסוק "וידום אהרון".  

*בזמן המסע במדבר, קורח פקפק ביכולם של אהרון ומשה להנהיג את העם, אך הקב"ה הוכיח לו פעמיים שאהרון ראוי להנהיג את העם. 200 קטורות שהדליק קורח נשרפו, ולעומת זאת קטורתו של אהרון החזיקה מעמד ואף הצליחה לעצור את המגיפה הקשה שהיתה בעם באותם הימים. בפעם השניה פרח המטה של אהרון הכהן. 

*אהרון הכהן נחשב לאיש משכין שלום ואוהב הבריות. במסכת אבות נכתב: "הווי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום" (א, יב). באבות דרבי נתן (יב, ג),נכתב: "שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, הלך אהרן וישב אצל אחד מהם. אמר לו: "בני, ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, אומר 'אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו'". הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. והולך אהרן ויושב אצל האחר, ואומר לו: "בני ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, ואומר 'אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו'". הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. וכשנפגשו זה בזה, גפפו ונשקו זה לזה". 

*בנוסף לכל, אהרון היה ידוע כיועץ הזוגי הראשון ונהג להשכין שלום בין המון זוגות, עד כי נכתב כי באותה התקופה ילדים רבים שנולדו נקראו בשם אהרון, כי בזכותו הושכן שלום והם הובאו לעולם. 

*לאחר פטירתו של אהרון, העם הבין כי ענני הכבוד שהגנו עליהם במהלך חייו של אהרון, היו בזכותו, מכיוון שכאשר נפטר נסתלקו גם ענני הכבוד. 

*אהרון הכהן נפטר בתאריך א' באב, בגיל 123, לפני שעם ישראל נכנסו אל ארץ ישראל, ובשנה הארבעים לצאתם ממצרים. הוא היחיד שתאריך הפטירה שלו מצוין בתורה. ביום פטירתו נהוג להתענות, למרות שבדרך כלל אין להתענות בימי ראש חודש. 

*לפני פטירתו נצטוו משה, אהרון ובנו אלעזר לעלות אל פסגת ההר (גבול ארץ אדום),ושם הוריד משה מאהרון את כתונת הכהן הגדול, והלבישה לאלעזר בנו של אהרון. באותו הרגע נפטר אהרון הכהן במיתת נשיקה. לאחר פטירתו התאבלו עליו עם ישראל במשך 30 ימים, בעקבות האהבה והכבוד העזים שרחשו לו.