מציאות אלוקית: התרחישים הניסיים שאירעו בבית המקדש

בתקופת בין המצרים אנו מבכים את שריפת קודש הקודשים וחורבן בית המקדש, שבו התרחשו באופן קבוע עשרה ניסים מופלאים מעל לטבע, אותם התאמצו מאוד להסתיר, מתוך האיסור של "לא תנסו את ה' אלקיכם" (דברים ו', ט"ז),שעל פיו אסור לסמוך על הנס.  

מהסיבה הזו, הקפידו הכוהנים להדליק מידי יום את אש המערכה בבית המקדש, על אף שבאורח נס היתה יורדת אש מן השמים. הרמב"ם כתב על כך ב"ספר המצוות": "אף על פי שהאש יורדת מן השמים, מצוה להביא מן ההדיוט" (מצוה כט). 

במשנה במסכת אבות (פרק ה', משנה ה'),ציינו חז"ל את כל עשרת הניסים שהתרחשו באופן קבעו בבית המקדש:  

1. לא נראה זבוב בבית המטבחיים - בבית המקדש הקריבו קורבנות, וכפועל יוצא לגיטימי שיפקדו זבובים את המקום, שהיה מלא בבשר ובדם. אלא שבבית השחיטה של בית המקדש לא התקרב אף זבוב מעולם. 

2. לא הסריח בשר הקודש מעולם - קורבנות קלים, שהיו בעלי קדושה קלה ביחס לקורבנות קודש הקודשים, היה נשאר טוב במשך כל היומיים שבהם נהגו לאכול אותו, מרגע הקרבה. היינו מצפים כי במהלך זמן ממושך הבשר יתקלקל, בייחוד בימים חמים - אך הבשר נשאר במצב מעולה וראוי למאכל. יש הטוענים כי מדובר דווקא באיברים שהיו מיועדים להקטרת קטורת, שנשארו ראויים למאכל ולא התקלקלו. 

3. לא הפילה אישה מריח בשר הקודש - לאישה הרה ישנן תאוות אכילה מיוחדות, בפרט כאשר היא מריחה מאכלים המעלים את תאוותה. לכן כאשר לאישה בהריון מתחשק משהו לאכול, יש למהר ולספק לה זאת , בכדי שלא תעבור הפלה. למרות הריח החזק של הבשר הקדוש בבית המקדש, אף אישה מעולם לא הפילה את עוברה. 

   המלצות נוספות

4. לא כיבו הגשמים את האש של עצי המערכה - אש המזבח שבערה תחת כיפת השמים בשטח פתוח לחלוטין, מעולם לא כבתה. גם בימי החורף והגשמים העזים, נותרה האש איתנה ודלקה באופן קבוע.  

5. לא ניצחה הרוח את עמוד העשן - כשהקריבו קורבנות, עשן המזבח היתמר תמיד והרוח לעולם לא הפריעה או פיזרה אותו. הוא היה נראה כעמוד עשן איתן ויציב. יש הסבורים כי מדובר בענן הקטורת שהיה בהיכל בבית המקדש, אותו הרוח לא הצליחה לפזר. 

6. לא הזיק נחש ועקרב בירושלים - למרות שנחשים ועקרבים היו מצויים ברחבי ירושלים, מעולם לא הוכש, נעקץ או ננשך אף אדם בעיר בזמן שעמד בית המקדש על תילו. 

7. לא נמצא פסול בעומר - העומר ושתי הלחם החזיקו במשך מאות שנים, ולעולם לא נכנסה לכלים שלהם חיה טמאה. בנוסף, בזמנים קשים לעם ישראל ובמלחמות, אירע נס גדול ועדיין הצליחו בני ישראל להביא את העומר ולקיים המצווה החשובה.  

8. עומדים צפופים ומשתחווים רווחים - למרות שהמוני אנשים נדחקו צפופים בעזרה, תמיד נותר מקום מרווח של כ- ארבע אמות (שני מטרים) בין מתפלל אחד לרעהו, בזמן שהשתחוו אל השכינה - על מנת לא ישמעו זה את תפילתו של זה. 

9. לא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים - באורח פלאי, טומאת הקרי לא פקדה מעולם את הכהן הגדול ביום הכיפורים, ובכך הכוהן הגדול יכל לשמש בתפקיד ולא נפסל.  

10. לא אמר אדם לחברו: "צר לי המקום שאלין בו בירושלים" - כל אחד מתושבי ירושלים התפרנס ברווח ונחת, ולא היה זקוק לצאת מחוץ לעיר לצרכי פרנסה. ביאור נוסף - הכוונה לכל המוני העולים לרגל לירושלים, שהיו מציבים אוהלים ומחנות, ולמרות כמות האנשים הגדולה, לא הורגשה צפיפות וכולם יכלו ללון ברווחה ובנוחות.