האר"י הקדוש
נדמה לפעמים שאדוננו הגדול רבי יצחק לוריא אשכנזי, ממנו יצאה כמעט כל תורת הקבלה כפי שאנחנו מכירים אותה היום, חי לכל הפחות 120 שנה. שאם לא כן, איך בן אדם אחד יכול לעשות מהפכה כזאת בעולם? האמת היא, שהוא חי בסך הכול 38 שנים.
האר"י הקדוש נולד בירושלים לאם ממוצא ספרדי ולאביו רבי שלמה. משפחתו, לוריא, מיוחסת לגדול מפרשי התורה והתלמוד רבינו שלמה יצחקי, ועד לדוד מלך ישראל.
בהיותו ילד קטן, רק בן שמונה, התייתם מאביו. הוא ואמו נאלצו לנדוד למצרים להתגורר אצל אחיה, רבי מרדכי פרנסיס, שקיבל על עצמו לפרנסם. בגיל צעיר ינק תורה מפי רבותיו הקדושים, רבי בצלאל אשכנזי והרדב"ז. הוא נשא לאישה את בת דודו החשוב.
במשך שש שנים התבודד מן העולם ומצא לו דריסת רגל בכל פרד"ס התורה. מקובל כי בתום התקופה, אליהו הנביא נגלה לרבינו ואמר לו כי עליו להתנתק מכל העולם לשבע שנים נוספות, על נהר הנילוס. וכך היה. רבינו השתקע עוד יותר בלימוד, לא שח עם אף אדם, ולא פנה לשום עיסוק אחר זולת התורה הקדושה.
עד מהרה קנה רבינו את תורת "חכמת הפרצוף", שיחות דקלים ועופות. הוא ידע להביט בפניו של אדם ולומר לו את תיקונו על פי עוונותיו. עדויות מבהילות ומרגשות יותר מובאות בשם תלמידו המובהק, רבינו חיים ויטאל.
מאוחר יותר, זכה שוב לגילוי אליהו הנביא, וגם הפעם בשורה חדשה ומרגשת הייתה בפיו: עליך לעלות לארץ ישראל. בהיותו בן 36, שנתיים בלבד לפני פטירתו, קבע את מושבו עם משפחתו בעיר הקודש צפת. שם הקיף עצמו בתלמידים הרבה, והכיר גם את מרן רבינו יוסף קארו ע"ה, ורבו, הרמ"ק הקדוש.
הוא השיא את שתי בנותיו לבני תורה, בנים של קדושים. הבכורה נישאה לבנו של רבי שלמה סאגיס, ראש ישיבה בצפת, ובתו הקטנה נישאה לבנו של מרן בעל "השולחן ערוך".
בשנת ה' אלפים רצ"ד, השיב את נשמתו הזכה לבוראה, והוא בן 38 בלבד. כמה הספיק בימי חייו הקצרים: את מרבית דברי תורתו העלה על הכתב תלמידו המהרח"ו. הוא נטמן בבית העלמין העתיק בצפת.
מאז ועד היום, כל יהודי קורא מדי בוקר לפני תפילת שחרית את המילים המרגשות שציווה רבינו לומר, כדי שהתפילה תתקבל ברצון: "טוב לקבל עליו לאהוב כל אדם מישראל לפני התפילה. ויאמר זאת בלב שלם: הריני מקבל עליי מצות עשה של 'ואהבת לרעך כמוך' והריני אוהב כל אחד מבני ישראל".
זכותו תגן עלינו אמן.