"אם תנסו - תזכו": יש בכלל מתכון בטוח לישועה?

חברה טובה שלי מהלימודים די התקשתה במציאת זיווג. הרצון שלה להתחתן בער בכל נימי נפשה, אין הרבה מילים לתאר כמה היא השתוקקה "למצוא את האחד". היא רדפה אחרי סגולות, חילקה צדקות, זרעה ישועות בכל מקום ורק קיוותה שיצמח משהו, איפשהו, שיראה איזה רצון לפרוח.

כל המאמצים שלה עלו בתוהו. היא לא הצליחה להתקרב אפילו קרוב לסגירת "וורט", "שבירת צלחת" או איך שלא תכנו את זה. ובינתיים, השנים חולפות. בנות צעירות "מקדימות" אותה והיא יושבת לבדה, מחכה לאותו "אחד" שידפוק על הדלת, אם הוא קיים בכלל.

בוקר אחד, היא מתעוררת ב-6 בבוקר ובהחלטה פזיזה ומהירה היא אורזת כמה דברים בסיסיים ויוצאת לדרך ארוכה של שלוש שעות, הישר לציונו של רבי מאיר בעל הנס בטבריה.

כשהיא יושבת אצל רבי מאיר היא מתחננת לישועה, ואת כל התסכול שצברה במשך השנים היא מוציאה אצלו בבכי. מתחננת לישועה שתבוא בקלות ובשמחה. משהו.

על מנת שיהיה "כלי מחזיק ברכה", (יש עניין לקבל קבלה כשנמצאים אצל צדיק, כדי שהתפילה תתקבל) בזמן תחנוניה אצל רבי מאיר היא מחליטה "לקבל" על עצמה חיזוק בצניעות: 40 יום עם גרביים שחורות.

אחרי שבועיים של מרגע הקבלה - שולחים לה הצעה. ובאמת, היא רואה כי טוב. בחור טוב לב, מקסים וירא שמיים. פגישות בודדות הם היו צריכים כדי להבין ש"זה זה". הם סגרו, והחתונה התקיימה בא' אלול, מול אבני הכותל.

לפני החתונה, היא הפיצה מעין מכתב על הישורת האחרונה שלה. דרכה היא חיזקה את כולנו, בנות מכל הגילים ומכל המגזרים, חרדיות, דתיות לאומיות וגם מתחזקות. את כולן, בלי יוצא מן הכלל, כל אחת שהגיעה לשמוח איתה ראתה בחוש את יד ה' יתברך. ושם היא הנכיחה את העניין שכל אחת יכולה, רק תבקשי, תתחנני, תרצי את זה.  


עם הזמן ראיתי "טפטופים" של הסגולה החדשה - "שימי גרביים שחורות ל-40 יום - הישועה מובטחת". הכרתי בנות שהאמינו שזה המתכון החדש להצלחה. תכיני, תערבבי, ותצא לך "על בטוח" עוגת שוקולד. האמת, שאפילו אליי הסגולה הזו הצליחה להסתנן. אבל היא מהר מאוד מצאה את עצמה בחוץ.

אני לא ממעיטה חלילה בכוחה של קבלה חשובה בצניעות, אדרבה, כל חיזוק הוא מבורך ורצוי לפני הבורא יתברך - אלא אני רוצה להדגיש שמה שעבד לפלונית, לא מוכרח שיעבוד לאלמונית. כי לכל אחת ה"פקעלה", שלה. החבילה, ההתמודדות, הקשיים - וממילא גם רצון ה'. הציפייה המיוחדת של הקב"ה - אך ורק ממנו.

"לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם": אחד מהמשפטים של החכם מכל אדם, שלמה המלך. זה שאדם חכם, אין זה אומר שתהיה לו פרנסה "על בטוח". לא בטוח שאם תעבוד תהיה לך דירה, ואם תירשם לאתר שידוכים אף אחד לא הבטיח שתמצא זיווג.

מהר מאוד הבנתי: זו לא מתמטיקה, זה המשרד של הקב"ה. רק הוא הביג בוס, ורק הוא ברחמיו הרבים קובע איך כל אדם יקבל את הישועה שלו. מאיפה היא תצמח, ולפעמים צריך גם להמתין. אבל בסוף היא תצמח. ברוגע ובשלווה.