תשעה באב
מקור המנהג מגיע ממדינות כמו טוניס, מרוקו, מצרים, סוריה, טריפולי ועוד - ועל פי המקורות, יש לו בהחלט 'עמוד שדרה'. כתוב במדרש איכה זוטא כי תשעה באב זהו התאריך שבו נולד המשיח, ומכיוון שאנו מצווים לחכות לו בכל יום - הציפייה אמורה להיות בהתרגשות ומתוך מחשבה והכנה.
מי שעודו דבק במנהג אבותיו לכבד את הרצפות בתשעה באב, עושה זאת אחר חצות היום כהכנה לביאת המשיח. יתירה מזאת, בתשעה באב אחר חצות היום, יש עדות ש'הגדילו' לעשות ומלבד טאטוא ושטיפת הרצפה, נהגו גם לנקות את הבית בניקיון יסודי כמו תריסים, חלונות ו'אוורור'. אמנם יש ביטוי שאומר ש'אין מביאים ראיה מהסבתא' ולא כל מנהג סבתות יש לו עוגן הלכתי, אולם לא בנקל ניתן לבטל בהינף יד מנהגים, וכל אחד יעשה שאלת רב עם רבו בנדון, כדי שלא תצא תקלה תחת ידו.
מי שבמשפחתו נוהגים להחזיק במנהג, ראוי לו שיידע שהניקיון אינו בא כדי 'להרחיק את האבלות' כפי שרבים טוענים ששמעו במשפחתם, אלא לחזק את האמונה בביאת המשיח, ולצפות לה.