תשעה באב
עם ישראל הוא אחד, לא משנה חילוני, חרדי, מזרוחניק, ספרדי, אשכנזי או כל עדה ומגזר כזה או אחר. כולנו עם אחד מחוברים יחד בנשמה אחת, לכולנו יש אבא אחד!
נפסק להלכה בשולחן ערוך, יהודי הוא מי שהוא בן לאמא יהודייה! לא משנה איך הוא נראה ואיך הוא מתנהג, אם אימא שלו יהודייה, הוא יהודי! וחובה מדאורייתא לאהוב אותו עצם היותו יהודי!
גם אם הוא תינוק שנשבה ומחלל שבת ל"ע, אנו עדיין מחויבים בעשה לאהוב אותו! (ודעתם של גדולי ישראל, שגם מומר ומחלל שבת שצריך לשנוא אותו זה רק לאחר שהוכיחו אותו כראוי, והיום לצערנו איננו יודעים להוכיח כראוי, ומשכך שלא הוכחנו אסור לנו לשנוא אותם ובפרט שכולם בגדר תינוק שנשבה). ומי שאינו אוהבו מכל סיבה שהיא, עובר על לאו דאורייתא ש"לא תשנא את אחיך בלבבך"!
וכמו ששני אחים גם אם הם יריבו וכל אחד ילך לדרכו, עדיין אף אחד אינו יכול להכחיש שהם אחים! שהרי הם נולדו מאותה אימא, כי גם כל יהודי הוא אח של השני!
וגם אם הוא חוטא, וכל עוד שאינו מומר ואינו חוטא בחטאים גדולים להכעיס, חובה לאוהב אותו, אך כן יש לשנוא את מעשיו. וזה כמו ילד שלכלך את עצמו בבוץ, אימא שלו שונאת את ההתנהגות שלו, אך לעולם אוהבת את בנה. כך היחס לגבי כל יהודי. כמה שהכעיס וכמה שחטא, אנו שונאים את החטאים אבל אוהבים את היהודי שבתוכו.
כי עם ישראל הוא כמו תזמורת, יש את מי שעל התופים ויש את מי שבגיטרה, בדרבוקה, בחליל, בסקסופון ויש את מי שמנצח על האורגן.
כל יהודי משלים את החלק בפאזל בדרך העבודת ה' שלו, כי כל אחד הוא חלק מתזמורת שלמה. ובעזרת ה' שיזכו אותם היהודיים הרחוקים מאבא להכיר את אבא ולשוב בתשובה שלמה במהרה