"ירושלם קדשה": מטבע נדיר מתקופת בית המקדש אותר בהרי יהודה

מטבע חצי שקל נדיר, עשוי כסף, מימי המרד הראשון של היהודים ברומאים – בן כ-2000 שנה, נחשף במדבר יהודה, באזור עין גדי.

המטבע, משנת /6766 לספירה, התגלה במבצע סקר מערות מדבר יהודה שמנהלת רשות העתיקות בשיתוף עם משרד המורשת וקצין מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי זו השנה השישית, וזאת – במטרה להגיע לאוצרות הארכיאולוגים לפני שודדי העתיקות.

לאחרונה, במסגרת הסקר, הבודק כל מערה ונקיק, הגיעו מפקחי רשות העתיקות למקטע מצוק באחד הנחלים באזור עין גדי, כאשר בפתח אחת המערות הבחינו במטבע העשוי כסף כשהוא  מבצבץ על פני הקרקע. אחת ההשערות, הינה שהמטבע נפל מכיסם של מורדים אשר ירדו למדבר במהלך המרד – אולי בדרכם לעין גדי הסמוכה. אירוע כזה, יכול להסביר כיצד הגיע המטבע מירושלים למדבר.

מצידו האחד של המטבע נכתב "ירושלם קדשה" בכתב עברי קדום. לדברי יניב דוד לוי, חוקר בענף מטבעות ברשות העתיקות, "על מטבע זה מהשנה הראשונה למרד ניתן להבחין בכתובת שנכתבה בכתיב חסר. יתכן כי הדבר מהווה עדות לתהליך גיבוש הכתובת, כאשר בשנים המאוחרות יותר של המרד, הכתובת "ירושלים הקדושה" נכתבת בכתב מלא. במרכזו של המטבע מופיעים שלושה רימונים. זהו הסמל המוכר ממטבע הלירה הישראלית, ששימשה את מדינת ישראל עד לשנת 1980."

בצידו השני, מופיע גביע ומעליו נכתבה האות העברית א', המציינת את השנה הראשונה לפרוץ המרד, וכן הכתובת "חצי השקל", המציינת את ערך המטבע. הגביע היה סמל אופייני למטבעות ששימשו את האוכלוסייה היהודית, בשלהי תקופת בית המקדש השני. מטבעות אלו, נטבעו בערכים של  "שקל", "חצי השקל " בימי המרד הראשון ברומאים, שהתרחש כאן בארץ ישראל, בין השנים 66 לספירה לשנת 70 לספירה. מרד זה הסתיים בחורבן בית המקדש השני בירושלים.

לדברי החוקרים, כחלק ממעשה של התרסה ויצירת כלכלה פנימית של המרד, טבעו המורדים היהודים מטבעות כסף וברונזה משל עצמם, שעליהם מוטיבים וסמלים יהודיים. על פי הסברה, המטבעות נטבעו בירושלים – ויתכן אף במתחם בית המקדש עצמו. במטבעות אלה, בחרו המורדים לעשות שימוש בכתב העברי הקדום אשר היה נפוץ מאות שנים קודם לכן – בתקופת בית המקדש הראשון – ולא בכתב היווני, שהיה בשימוש בימי בית המקדש השני.

"מטבעות מהשנה הראשונה למרד, כדוגמת המטבע הזה שנחשף במדבר יהודה, הינם נדירים", מוסיף יניב דוד לוי. "בתקופת בית המקדש השני, נהגו עולי הרגל להעלות מס לבית המקדש בערך של מחצית השקל. המטבע המקובל לתשלום מס זה במשך כמעט 200 שנה, היה "השקל הצורי". כשפרץ המרד, הנפיקו, כאמור, המורדים מטבעות חלופיים. אלה, נשאו את הכיתוב "שקל ישראל", "חצי השקל" ו"רבע שקל". מלבד כלכלת היומיום, נראה כי עבודת המקדש נמשכה גם במהלך המרד, ומטבעות אלו שימשו את המורדים גם לצורך זה".

לדברי אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "מציאת מטבע מחצית שקל כסף משנה א' בפעילות ארכאולוגית מסודרת, הינה אירוע נדיר בארצנו בכלל, ובמדבר יהודה בפרט. הממצא הנוכחי ממחיש כמה חשוב לסקור באופן שיטתי ומקצועי את כל שטח מדבר יהודה. כל ממצא שמתגלה בסקר, מוסיף מידע נוסף על ההיסטוריה של העם והארץ. אלמלא מבצע הסקר, יכול היה המטבע ליפול לידי שודדי עתיקות ולהימכר בשוק העתיקות למרבה במחיר. במהלך שש שנות המבצע תעדנו למעלה מ-800 מערות ומצאנו אלפי ממצאים ערכיים וחשובים."