ט"ו באב: זמן לומר תודה, ולא רק לבקש ישועות

הכרת תודה היא עניין 'גדול' מאוד ביהדות. 

ט"ו באב הוא אולי זמן סגולי וקדוש, שבו ניתן לבקש מבורא עולם על זיווגים והקמת משפחה - אך לא פחות מכך הוא הזדמנות, להגיד תודה על מה שיש. 

בלוח השנה העברי, ט"ו באב בא להזכיר לנו את ה'אהבה'. ביום הזה היו נשות ישראל יוצאות לחולל בכרמים, וכשהן לבושות בגדי לבן (לבן ביהדות הוא צבע המרמז על סליחה וטוהר) היו מצפות למפגש עם החתן המיועד להן, בהתרגשות. 

האם חג האהבה שייך בלעדית רק למצפים לחתונה? לא ולא. 

חג האהבה הוא זמן שבו אפשר לעצור את המרדף, ופשוט לאהוב. לאהוב את כל מה ש'נהיה' מהחיים שלי, גם אם כרגע עוד לא קיבלתי את הכל. 

לא בכדי חכמים השוו את יום האהבה ליום כיפור. ביום הזה אפשר לפעול לא רק בתפילות, אלא גם בהודיה והכרת תודה והכרת הטוב, על מה שכבר יש לנו. 

על מה אומרים תודה?

1. על המשפחה, על החברים, על כל האנשים בחיינו שעוזרים לנו בדרך זו או אחרת, ועושים מאיתנו אנשים טובים יותר. 

2. על עצם הקרבה לבורא יתברך שמו, שנתן בנו חיי עולם - שהעולם הזה הוא רק הפרוזדור שלהם. 

3. על היכולת הפנומנלית להתחיל מחדש ולהתמלא באמונה, בהתחדשות ובתקווה לימים טובים יותר, כשלא הכל זורח ופורח בחיינו. 

4. על היכולת להתפלל מתוך סידור (עיניים רואות את הכתוב, אוזניים שומעות, לב מבין).

5. על היכולת לעשות שינוי בכל רגע ורגע. 

6. על הבריאות, שרק כש'לוקחים' אותה לרגע, אנחנו מבינים כמה היא חשובה ונצרכת, וכמה בלעדיה לא באמת ניתן להמשיך לעשות טוב בעולם. 

7. על יכולת החמלה והעזרה ההדדית. 

8. על היכולת לסלוח לעצמנו על טעויות שנעשו ולקבל את עצמנו 'מחדש'. 

9. על היכולת להתבודד ולהתפלל לפניו יתברך, גם במילים שלי ועם ה'אמת' שרצה לי עכשיו בלב.