החלק הטוב שבייסורים והקשר לפרשה

"כי אם שמור תשמרון לעשות את כל המצוה הזאת, לאהבה את ה' אלוקיכם, ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו".

בפרשה אנו מגלים דבר שיכול לעזור לנו מאוד במשך כל ימי חיינו. גם כאשר נמצא האדם בצרות גדולות וקשות, ואינו רואה את הישועה באופק, אעפ"כ מגלה לנו התורה הקדושה שכל הדברים הקשים והייסורים השונים הפוקדים את עם ישראל, הם בגדר ייסורי אב המיסר את בנו, שאינם לרעת הבן, אלא לטובתו. אם תינוק נפל לבוץ וטינף את גופו ובגדיו, לוקחת אותו אימו ושוטפת אותו במים היטב, הילד מטבעו אינו אוהב מים, והוא בוכה ומשתולל.

אך אימו ממשיכה לקרצף אותו חזק, כדי להסיר ממנו כל לכלוך עד שיהיה נקי לחלוטין. כך גם נוהג הקב"ה עמנו. אדם שמתלכלך בעבירות הקב"ה מצחצח אותו מכל עוונותיו, ולכן מביא עליו ייסורים שגורמים לו לכפרת עוונות. וככל שהעוונות מרובים וחמורים יותר, כך גם הייסורים יהיו חזקים יותר כדי לכפר לו על פשעיו.

נמצא שכל הייסורים הם רק לטובתנו. ויש לזכור שהקב"ה לא נותן לאדם נסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. והחפץ חיים תמיד היה אומר בשם הגר"א: "אלמלא הייסורים שבעולם הזה, לא היינו מוצאים לעצמנו מקום בעולם הבא". מסופר בתלמוד על נחום איש גם זו, שהיה סומא בשתי עיניו, וגידם בשתי ידיו, וקיטע בשתי רגליו.

והיה כל גופו מלא שחין, והיו רגלי מטתו מונחים בתוך ספלים מלאים מים, כדי שלא יעלו נמלים על גופו. פעם אחת היתה מטתו מונחת בבית רעוע, ורצו תלמידיו לפנותה. אמר להם: פנו את הכלים ואח"כ פנו את מטתי, שכל זמן שמטתי מונחת בבית, לא ייפול הבית. פינו את הכלים ואחר כך פינו את מטתו, ומיד נפל הבית. אמרו לו תלמידיו: רבנו, מאחר שצדיק גמור אתה, מפני מה עלתה כך בגופך? אמר להם: אני גרמתי לעצמי, שפעם אחת הייתי מהלך לבית חמי, והיה עמי משא שלושה חמורים, אחד של מאכל, ואחד של משתה, ואחד של מגדים.

נזדמן לי אדם אחד ואמר לי: רבי, פרנסני! אמרתי לו: המתן לי עד שאפרוק את החמורים. לאחר שפרקתי את החמורים, נסתכלתי לאחורי, ומצאתיו מת. נפלתי עליו ובכיתי עליו ואמרתי: עיני שלא חסו עליך יסתמו, ידי שלא חסתי עליך יקצצו, רגלי שלא מהרו לפרוק את החמור ייקטעו, ולא נתקררה דעתי עד שאמרתי: יהא כל גופי מלא שחין.

הבט וראה עד כמה היה צריך לסבול התנא הקדוש נחום איש גם זו ייסורים בעולם הזה, כדי לכפר על דבר שנעשה לא במתכוון. ומזה ילמד האדם, שאם על עוון שנגרם שלא במתכוון צריך כל כך הרבה להתייסר, על אחת כמה וכמה כשעושים עבירות על ימין ועל שמאל, ומקבלים יסורים מהבורא כדי לכפר על עוונותינו בעולם הזה, בודאי שצריכים לקבלם באהבה, ולא להתלונן, ומי יוכל לומר לנו שהוא נקי מעוון?