מטורף: מה מסתתר מאחורי הכלב שמגיע בקביעות לבית הכנסת?

תושבי "עפולה עילית" נדהמים בימים אלו מהסיפור המצמרר הבא: כלב שכונתי ברחוב "יערה", מקפיד באופן קבוע להגיע ולשמוע את התפילות, הקידוש וההבדלה - ואף נוהג שלא לאכול כלל בשר ודגים יחדיו. התנהגות הכלב החריגה בהחלט, הובילה את התושבים הנדהמים לשער כי מדובר בנשמה יהודית שהתגלגלה אל תוך הכלב, וכעת ממתינה לתיקון שלה. הם הפנו את הסיפור, שסופר מפי הרב גרנדש, לאחד מגדולי הרבנים בבני ברק, הגר"י זילברשטיין אשר התרגש מאוד מהסיפור, והורה לפרסמו: 

"לפני כמעט חודש כבר, הגענו לגור פה ברחוב יערה בעפולה [שברוך ה' הולכת ומתמלאת במשפחות בני תורה], והנה כשהגענו לפה, שכנה אחת שעדיין אינה שומרת תורה ומצוות, אך היא כן מדליקה נרות שבת, סיפרה לאשתי תחי' שיש לה כלב עם "נשמה"... 

"וכך היא סיפרה: יש לי שכן שהולך בשבת לבית הכנסת, ובאופן קבוע, לאחר הדלקת נרות שבת, הכלב שלי הולך לשכן שהולך לבית הכנסת, ודופק לו על הדלת עם הרגליים, וכשהשכן ההוא הולך לבית הכנסת, הכלב הזה הולך איתו לבית הכנסת, ומחכה לו על יד הכניסה להיכל בית הכנסת [בית הכנסת "היכל השבעה", עפולה עילית], עד גמר התפילה. 

"לאחר התפילה הוא חוזר איתו לבית, אבל הכלב לא חוזר לביתי, אלא הוא נכנס לבית של השכן, ושומע שם את הקידוש, ועד שהשכן לא גומר את הקידוש הוא לא זז ממנו, ורק לאחר הקידוש, הכלב חוזר לביתי. כך באופן קבוע בכל שבת ושבת תמידין כסדרן." 

"אבל זה לא נגמר פה, גם במוצאי שבת לאחר סעודה שלישית, אותו דבר, היהודי הזה הולך לבית הכנסת, והכלב ההוא הולך איתו, וחוזר איתו, ועד אחר הבדלה, הוא לא זז ממנו." 

עוד הוסיפה בעלת הכלב, שכאשר ניסתה לקחת את הכלב שלה הזה, לפני ההבדלה של השכן, והכלב לא הסכים לבוא, אמר לה אותו שכן: "זה לא יעזור לך, כי עד שהכלב לא ישמע את ההבדלה, הוא לא יזוז מכאן". וכך זה בכל שבוע שרק לאחר שהכלב שומע ההבדלה, הוא חוזר לביתה. 

ממשיך הרב גרנדש ומספר: "היו ששמעו מזה ולא האמינו, עד שראו זאת בעיניהם. אשתי והילדים אמרו לי שהם שמו לב, כשאני נמצא בחוץ הכלב רץ אלי כל פעם, וזה נכון, אם כי לא שמתי לב שזה כל פעם ממש אבל זה נכון, הוא מגיע אבל אינו עושה כלום, רק נראה שרוצה משהו ותו לא." 

"יש לציין שמידי שבת כשאני הולך לבית הכנסת, אני עובר דרך בית הכנסת ההוא, ואני רואה את הכלב עומד בפתח בית הכנסת ומביט אנה ואנה על כל הסובב אותו, פשוט מחכה עד גמר התפילה וכו', והוא פלא. וגם אחרי שסיפרתי לכמה אנשים את הסיפור הם לא האמינו לי מספיק, עד שהלכו וראו את המראה הזה." 

"השכנה בעלת הכלב ההוא, אף שהיא רחוקה מאד, מבינה שזה משהו לא רגיל, והיא קוראת לזה שיש לו נפש יהודי... או "נשמה", אבל כל אחד שרואה את הדבר מבין וחושב שככל הנראה יש פה נשמה מגולגלת בכלב ההוא, וידוע שזה ייסורים נוראים ממש." 

"עוד דבר מעניין ברצוני לספר, שבאחד הימים דיברתי עם מנהל התלמוד תורה ברחוב, ולפתע הגיע לקראתי הכלב ההוא, וסיפרתי למנהל את הסיפור הנ"ל, ואיך שסיפרתי לו את זה, הכלב ההוא נעמד והסתכל איך שהנני מספר לו, ולא אכתוב מדמיון אלא כך היה נראה שהכלב התבייש כשסיפרתי זאת." 

"במוצאי שבת פרשת עקב, הלכנו לשכן שהכלב הולך איתו, ודיברנו איתו על הכלב, וכך הוא סיפר: "הכלב היה בתחילה שלי, קיבלתי אותו לפני תשע שנים מאיזה קיבוץ, וכבר כשקיבלתי אותו מהקיבוץ הוא היה כך, שכל שבת הוא הלך איתי מעצמו לבית הכנסת לכל התפילות ממש [כולל מעריב בליל שבת, שחרית בבוקר ומוסף, מנחה של שבת, ומעריב של מוצאי שבת], ורצה לשמוע הבדלה וקידוש." 

"לפני כמה שנים בעקבות מעשה שהיה נתתי את הכלב במתנה לשכנה, ומאז בכל שבת אחרי מעריב של ליל שבת הוא בא לשמוע קידוש ואוכל קצת וחוזר לבעליו, וכן במוצאי שבת מחכה להבדלה, ואחרי זה אנו מביאים לו שיירים ממה שאכלו בשבת בשר ודגים, ויש דבר פלא שהוא אוכל דגים, ומחכה איזו דקה, ורק אחר כך אוכל את הבשר, ואנחנו גם מרגישים שיש פה איזו נשמה מגולגלת, ונראה לנו שסופו של הכלב קרוב", סיים השכן. 

"למעשה, כיוון שנראה שיש פה נשמה מיוסרת, שאלתי היא מה לעשות, כי נראה שהוא מחכה למישהו שיעשה לו תיקון, וברצוני לשאול כיצד עושים תיקון לנשמה מיוסרת זו", מסיים הרב גרנדש את מכתבו. 

הגר"י זילברשטיין התרגש והתפעל מאד מהסיפור, שאותו העביר לו נכדו, ואמר: "ליבי אומר לי שצריכים לפרסם את הסיפור. התיקון שלו הוא לספר את הסיפור. זה סיפור נורא ממש. אני מציע להביא אנשים שיראו את זה ויפרסמו את זה, זה התיקון שלו. והחיזוק שיצא מזה - שיש אלוקים בעולם, ואם הכלב מפחד וקשור לשבת - כמה אנחנו צריכים לשמור. לפרסם בכל העולם, אבל שיהיו עדים נאמנים שיחתמו את שמותיהם שראו את הדבר הזה בעיניהם. אם אתה רוצה לרחם עליו לפרסם את הסיפור, זה גיוולדי'ג ממש... חייבים לפרסם את הסיפור הזה עם הכלב."  

הסיפור המדהים הזה מעורר סערה של מש בקרב הציבור כולו, ובפרט בקרב הציבור הדתי והחרדי. אנשים רבים מבקשים לשכור או להחליף דירה באזור עפולה עילית ולחזות במו עיניהם בכלב, כאשר הוא לא מפסיד אף תפילה בבית הכנסת. אמנם הגר"י זילברשטיין לא נתן פסיקה מפורשת, ורק הורה לפרסם את הסיפור לכל, אך ניתן בהחלט להבין כמה עלינו להתחזק באמונה בו יתברך ובקיום התורה והמצוות ושמירת השבת, שאם היא כה חשובה עבור כלב, קל וחומר עבורנו.  

כשהגיע הסיפור אל מורינו ורבינו, הגאון המקובל הרב יצחק בצרי שליט״א, אמר הרב כי אסור להסתכל על פניו של הכלב, מפני שמגולגל בו יהודי שחטא בעוון גילוי עריות, ולכן הוא נענש כמו שמופיע בספריו הקדושים "פחד יצחק אוצר הגלגולים" - על נשמות המגולגלות בכלבים, ויש תיקון לנשמה שלו בשעה שאוכל משיירי אוכל של סעודות שבת.