קורע לב: נכנסה להריון אחרי 30 שנה וקיבלה בשורה מטלטלת

ה"מגיד מדובנא" מספר על אמא שחיכתה לזרע של קיימא במשך 30 שנה, עד שב"ה נפקדה יום אחד בבן זכר. הזוג התרגש כל כך וצפיה בכיליון עיניים לבואו של תינוקם. כשהגיעו אל בית היולדות, הבחין הבעל כי מריצים המון עגלות, מנות דם ומכונת החייאה וצוות רופאים שלם ממהר ורץ אל החדר שבו שהתה אשתו. למראה המהומה, מיהר הבעל המודאג ושאל את האחות בבית היולדות מה שלום רעייתו. השיבה לו האחות כי הרופא יגיע לדבר איתו.

לאחר מספר דקות מורטות עצבים, יצא הרופא לקראת הבעל ושאל אותו כיצד הוא מרגיש. לאחר מכן עדכן אותו כי בשלב זה נמצאים רעייתו והתינוק על כף המאזניים ואין להם אפשרות להציל את שניהם - ניתן להציל רק את האישה או את העובר. ביקש הבעל להיכנס ולדבר עם אשתו, ושאל אותה מה לעשות ואת מי להציל. השיבה האישה לבעל כי לא ישאל שאלות ויציל את הילד.

הבעל המסכן שהיה נתון בהתלבטות הרת גורל, דחק באשתו וביקש ממנה להציל אותה, אך האישה הצדקת השיבה כי היא הגיעה אל בית היולדות על מנת לצאת עם ילד, ואם לא כך יהיה - הרי שהיא מעדיפה לא לחיות בכלל. הבעל עידן את הרופאים כי זה רצונה של אשתו וזו התשובה שלו. לפני שעצמה האישה את עיניה פנתה לבעלה וביקשה ממננו שהילד יידע כי יום הולדתו הוא יום פטירתה, וכי היא מסרה את חייה על מנת להציל את חייו. ואכן בתום שעה קלה יצאו הרופאים ובישרו: "ברוך דיין האמת".  

בחלוף שנים הקים האב משפחה חדשה ונישא בשנית. אותו ילד קטן גדל, כשהוא לא מכיר כלל את אימו הביולוגית. מגיע יום בר המצווה של הילד, בו הוא מתחייב במצוות, וכאשר ניגש להתפלל ערבית ביום הפטירה של אימו, מבקש ממנו האב לומר קדיש לעילוי נשמתה של אימו היקרה. בגובה השיב הבן כי הוא כלל לא מכיר את אימו ולא יודע על מי לבכות.  

אומר המגיד מדובנא: הקב"ה העדיף לכלות את זעמו על עצים ואבנים ולא להשליך את חמתו על עם ישראל. אומר הקב"ה כי כך הוא אינו רוצה את בית המקדש, אותו בית שבו התייחד הקב"ה עם כנסת ישראל בבחינת חתן וכלה, וציווה להחריב את בית המקדש, והעיקר שעם ישראל יינצל. אך כל רצונו ובקשתו של ה' יתברך היה שעם ישראל יזכרו ויבכו ביום תשעה באב, את חורבן בית המקדש. 

בליל תשעה באב יושבים, מבכים ואומרים קינות - קינות, אותיות "תינוק". ה' מצווה אותנו לזכור את התינוק הזה, את בית המקדש, שהיה מוכן הקב"ה כמו אותה אימא, להחריב את בית המקדש ולשלם בעצמו את המחיר, ובלבד שעם ישראל יינצל ולא ייפגע. שנזכה בע"ה לחזות בבית מקדשנו במהרה בימינו, אמן.