"השוחד יעוור עיני חכמים": סיפורו של הדיין הצדיק שהתעוור לפתע

לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם - דברים ט"ז, י"ט

מסופר על הגאון רבי חיים כפוסי, רבם של יהודי מצרים, שראייתו נחלשה, עד אשר כבה מאור עיניו והוא התעוור לחלוטין. כשנודע הדבר, החלו הבריות לרנן אחריו, כי נטל שוחד, חלילה, המעוור עיני חכמים. ובלי להסס ולבדוק, כתבו עליו, כי זה החכם לקח שוחד מכל הפקידים והמוכסים, ולכן "הלך חשכים"- התעור.

הרב, שנפגע מאד, הכחיש דבר זה מכל וכל, ועל דבריהם כי "הלך חשכים" השיב במלים "כי אשב בחשך ־ ה' אור לי". אך תשובתו של הרב לא הניחה את דעתם של הבריות, והם לא חדלו מלטעון שהרב נטל שוחד.

כשנוכח הרב לדעת, כי המצב הולך ונעשה רע יותר ויותר, כינס באחת השבתות את כל בני הקהילה אל בית הכנסת, ונשא לפניהם דרשה, ובסוף דרשתו אמר: רבותי, ידעתי שיש מרננים אחרי שנטלתי שוחד, אך ה' יודע כי נקי אנכי מעון זה. ועתה, אני מחלה [מתפלל] את פני ה' יתברך אלקי המשפט, שאם אמת הדבר, וקיים בי העון הזה של השוחד - יקמטו עצמותי בזה, ולא אוכל לרדת מהבמה. ואם חף אני מפשע - יהי רצון שיפקח ה' את עיני ויחזיר לי את מאור השמש, וידעו כלם כי יש ה' שופט צדק ואמת.

והנה, ברגע בו סיים את דבריו ־ נפקחו עיניו, ומאור עיניו חזר! הוא הביט על סביבותיו, וקרא לכל אחד ואחד מהנוכחים בשמו ובתארו! אנשי הקהילה, שראו את הנס הזה, הבינו עד כמה ועד היכן מגיעה קדושתו וצדקתו של רבי חיים כפוסי, רבם, ומהרו בדמעות לבקש את סליחתו. ומאז אותו מקרה, נקרא רבי חיים כפוסי בשם "בעל הנס", ובחתימת ידו היה כותב: "ה', נסי, חיים כפוסי".