יום ההילולא: הצדיק מקראקא שנכלא לאחר שנלחם בנצרות

הרה"ק גרשון שאול יום טוב ליפמן בהרה"ק נתן לוי הלר אב"ד קראקא בעל 'תוספות יום טוב'. נפטר ו ׳ אלול תי"ד בעל התוספות יום טוב נולד בוולרשטיין שבבוואריה בשנת של"ט לאביו ר' נתן ב"ר משה וולרשטיין. היה מצאצאי רש"י.

אביו נפטר לפני לידתו, והוא גדל אצל זקנן ר' משה וולרשטיין שהיה הרב הכולל למדינת אשכנז. למד בישיבת ר' יעקב גינצבורג בעיר פרידבורג, ואח"כ בפראג בישיבתו של המהר"ל מפראג. כשהיה בן ,18 התמנה לדיין בפראג.

שימש כרב בניקלשבורג מעהרין, בשנה שלאחריה לרב בוינה, ואח"כ שימש כראש הכולל בפראג, ובסוף ימיו בקרקוב. עבר תלאות קשות הן בגזר מוות שריחף על ראשו ממה שיסופר להלן, והן בגזרות ת"ח ות"ט שהיה עד להם, והכל העלה על ספר ן מגילת איבה, והסיפור של גזרת המוות הייתה שהלשינו עליו בפני המלך פרדינר השני, שבספריו מעדני מלך ולחם חמודות התבטא נגד הממשלה ונגד הנצרות בכלל, בדברים קשים. ואכן הובל לוינה, שם נאסר בבית האסורים.

לאחר שהועמד בפני בית דין של כמרים, שדנוהו למיתה ועל ספריו הכריזו חרם, קיבל חנינה מאת המלך, שהחליף את עונש המות בתשלום כופר רב, וגם ביטל את החרם מעל ספריו לאחר כמה מחיקות שנעשו בהם. לפי פסק הדין נאסר עליו לכהן ברבנות בכל מדינת אוסטריה, אולם בידי ידידיו עלה לצמצם את הגזירה רק על עיר פראג בלבד. חיבר את הספרים דרכי הוראה: דרכי התנהגות בעת מחלוקת פוסקים, מגילת איבה: קורות חייו, מלבושי יו"ט, מעדני מלך: על הרא"ש. צורת הבית: על בניין בהמ"ק. תוספות יום טוב: על ששה סדרי משנה. בחול המועד סוכות של שנת ת"ד נקרא לכהן ברבנות קראקא. במקומו של ר' יואל סירקיס ב"ח שם ניהל גם ישיבה גדולה.

לאחר התקוממות הקוזקים של חמילניצקי באוקריינה בשנות ת"ח ת"ט. כשהרבה מעם ישראל נפלו חללים והרבה מבני ישראל נלקחו כשבויים לקח על עצמו להתיר את נשות ישראל מחבלי העיגון מבעליהן, וחיבר כמה סליחות ותפילת "אל מלא רחמים" לזכר הקדושים שנפלו חללים במאורעות ההם. כ"כ לאחר גזרות ת"ח ות"ט תיקן כמה תקנות, ובניהם להתחזק בקדושת בית הכנסת ותיקן על כך מי שברך מיוחד הנאמר בתפוצות ישראל. בו' אלול השיב את נשמתו ליוצרה וספדו לו מספד תמרורים וביכו קשות את האבידה אשר שרף ה'.