לקראת שבת
"כי תצא למלחמה": בלי הכנה או הודעה מוקדמת, הקב"ה פונה לכל אחד ואחת מאיתנו ומבקש, כמעט דורש, לצאת לקרב, "על אויבך". לכל אחד, מגלה לנו הקב"ה, יש אויבים אישיים משלו, המונעים ממנו לקיים את שליחותו בעולם.
בעל הספר "נתיבות שלום" אומר כי הפסוק מרמז על המלחמה הנצחית של האדם עם האויבים היושבים בנפש. אלה, הוא מסביר, המידות המקולקלות שעלינו לתקן. היצר והתאווה, הספק והייאוש, האכזבה והדחייה. אותם רגשות צרים על ליבנו ומונעים מאיתנו בראש ובראשונה להאמין בעצמנו.
אם כן, מתבקש לשאול: מי הם האויבים שלנו?
על צבאם, ראש וראשון למניעת האמונה בעצמנו, ניצב הפחד. אדם שחש תקוע בכל תחום בחיים, שמבקש בליבו לעבור למקום עבודה מספק יותר, מתגמל יותר. או האדם שהזניח במשך שנים את הקשר עם בתו הבכורה ומבקש עתה לתקן. מעל כל רצון חיובי כזה, מרחף לו הפחד.
"מה יהיה?", אנחנו שואלים את עצמנו. אולי עכשיו בעצם טוב? אולי יהיה גרוע יותר? ואולי בכלל מה שעובר עליי עכשיו הוא הדבר הכי טוב עבורי. ואם כבר צלחנו את כל משוכת השאלות האלה, "מי אמר שתצליח", הוא תוקף אותנו שוב. עדיף לך, דוחק בנו הפחד, תישאר בטוב והמוכר. "המוכר הוא תמיד טוב".
השלב הבא - הוא פועל יוצא של השלב הקודם - מגיע השיתוק. "אני לא אצליח!", הפעם אנחנו כבר פוסקים. "אף פעם לא באמת הצלחנו!" או אולי "מסביב כולם רוצים שאכשל".
האמת היא, לרוע המזל, שאם הגענו עד כאן - כבר נכשלנו. אם נתנו לפחד מפני הכישלון להכתיב עבורנו את קבלת ההחלטות, זה הכישלון האמיתי. אדם שיאמר לעצמו שהוא לא יכול להצליח להחליף מקום עבודה, ליצור קשרים טובים עם הילדים, לשפר את החיים שלו בכל תחום, יישאר באותה נקודה שבה הוא התחיל.
בהפוך על הפוך, הוא עוד עלול למצוא לעצמו נחמה בכך שהמקום בו הוא נמצא זו ראיה לכך שהוא לא היה צריך להתקדם או לתקן. או חמור מכך, עלולה להתהפך עליו הנבואה שמגשימה את עצמה. אם לא עשיתי, כנראה שבאמת לא הייתי מסוגל.
אז איך מנצחים במלחמה?
במלחמה כמו במלחמה, יאמר לכם כל גנרל, הדבר הראשון הוא להצטייד בכלים. הכלי הראשון שיעזור לנו לפרוץ את מחסום הפחד, ולגבור על החשש מכישלון - הוא האמונה. עם אמונה, המילים "אני לא יכול", הן לא בלקסיקון. המחשבה ש"אני לא מסוגלת", היא נחלת העבר.
הכלי השני, הוא הרצון. ישנם שלושה סוגי רצונות: כמובן, רצון ה'. אחריו, מגיע הרצון שלי, שהוא לא תמיד חופף לרצונו יתברך ובדרך כלל מונע משאיפות, תקוות או משאלות לב.
והרצון השלישי החזק ביותר: הוא הרצון להשפיע. הוא מחבר אותנו לה', כי אנחנו רוצים להידמות לו במידותינו, לשפר את עצמנו ולשכלל את עצמנו. הוא משלב את רצוננו שלנו, עם רצונו של ה' יתברך - ובכך מגדיל את הסיכויים שלנו לנצח. זכרו, כדי לנצח את האויב, עלינו לרצות לשנות - הרבה יותר ממה שהפחד רוצה שלא נשתנה.