חדשות בעולם
לשכת שרת החוץ המושעית של לוב, נג'לאא אל-מנקוש, פרסמה היום בצהריים (שני) התייחסות ראשונה לסערה שפרצה בעקבות פרסום הפגישה בינה לבין שר החוץ הישראלי אלי כהן, ואמרה כי "הפגישה בוצעה באישור ראש הממשלה עבד אל-חמיד א-דובייבה".
לדברי לשכת השרה, שעל פי דווחים נמלטה לאיסטנבול "א-דובייבה נפגש עם ראש ממשלת איטליה וכבר אז סוכם על הפגישה עם הישראלים. א-דובייבה ביקש משרת החוץ להוציא הודעה שלפיה הפגישה הייתה מקרית כדי למנוע מעצמו מבוכה. לאחר שהיא פרסמה את ההודעה הזו, הוא השעה אותה".
גורמים במשרד החוץ מתחו הבוקר ביקורת על פרסום קיומה של הפגישה החשאית ברומא, פרסום שהוביל למהומות בלוב ולהשעייתה של השרה הלובית. "זה מעיד על החובבנות שבה מנוהלים יחסי החוץ", אמרו הגורמים.
לעומת זאת, בכיר במשרד החוץ אמר כי ההחלטה לפרסם את הפגישה הייתה של שני הצדדים. לדבריו, מדובר ב"פגישה היסטורית וחשובה שמשרתת את האינטרס הלובי לקבל הכרה מהמערב. הפגישה אושרה על ידי הגורמים הבכירים ביותר בלוב והייתה אמורה להתפרסם. יש אופוזיציה משמעותית בלוב, גם בסודן הושעה דובר משרד החוץ אחרי שיחות עם ישראל, מה שקרה בסודן זה מה שקורה בלוב. זה מקדם את האינטרסים שלהם".
הפגישה החשאית שהובילה לתגובות זועמות ולהפגנות בלוב התקיימה בשבוע שעבר, והיא הייתה הפגישה הראשונה אי-פעם בין שרי החוץ של שתי המדינות. מנכ"ל משרד החוץ רונן לוי נכח גם הוא בפגישה, והשרים דנו בקשרים ההיסטוריים בין שני העמים, במורשת של יהודי לוב, באפשרות לשיתוף פעולה בין המדינות ובסיוע ישראלי למטרות הומניטריות.
כזכור שר החוץ אלי כהן נפגש בשבוע שעבר עם שרת החוץ של לוב נג'לא אלמנקוש. הפגישה, שהתקיימה באופן חשאי ברומא באיטליה בתיווכו של שר החוץ האיטלקי אנטוניו טייאני, היא הפגישה הראשונה אי פעם בין שרי החוץ של שתי המדינות.
מנכ"ל משרד החוץ רונן לוי נכח גם הוא, והשרים דנו בקשרים ההיסטוריים בין שני העמים, במורשת של יהודי לוב, באפשרות לשיתוף פעולה בין המדינות ובסיוע ישראלי למטרות הומניטריות. לדברי שר החוץ, "הפגישה ההיסטורית היא צעד ראשון בקשר בין ישראל ללוב. גודלה ומיקומה של לוב מעניקים לקשרים איתה חשיבות עצומה ופוטנציאל עצום עבור מדינת ישראל"
הוא הוסיף כי "דיברתי עם השרה על הפוטנציאל הרב לשתי המדינות, וכן - על השיפוץ בתי כנסת ובתי קברות יהודים במדינה". מרבית מבני הקהילה היהודית בלוב עלו לישראל החל משנות ה-30 של המאה ה-20, וכן בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה. בעשור האחרון קיימו ישראל ולוב מגעים חשאיים באמצעות משרד החוץ והמוסד.