המקובל הרב יצחק בצרי: "ראיתי פרצוף של בנאדם על קיר, הוא חי"

"כי אבן מקיר תזעק" - מה המחיר של דיבור לשון הרע וסרה על האחר? המקובל הרב יצחק בצרי מספר כי יום אחד נסע כהרגלו למסור שיעורים באחת הערים, כאשר לפתע ניגש אליו יהודי אחד והסב את תשומת ליבו כי על הקיר שם ישנו פרצוף של בן אדם, תוך שהוא שואל את הרב מה זה.  

ידוע ברבנו האר"י הקדוש וכך כותב רבי חיים ויטאל, שאדם שמדבר לשון הרע נענש על ידי כך שמתגלגל באבן. ומדוע? בגלל שדיבר דיבורים מיותרים. לכן נענש בעונש שבו הוא שותק ואין לו יכולת כלל לדבר, והצער שלו הוא גדול מאוד. הוא חי ורואה את כל העולם, אבל לא יכול לדבר מילה. זה מופיע גם בפסוקים: "וימת ליבו בקרבו והוא היה לאבן". 

נבל הכרמי דיבר סרה על דוד המלך והתגלגל באבן. רבי משה הכהן מג'רבה היה מגדולי המקובלים כותב על הפסוק "כי אין בפיהו נכונה" - שראשי התיבות של הפסוק המילה "אבן". אחד מגדולי המקובלים הוסיף על הפסוק "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה" - מה עשו מאותה האבן, שלפני כן היתה לראש פינה, היה אדם חשוב שכולם הסתכלו עליו וכיבדו אותו, עד שהפך לאבן והפסיד הכל.  

אחד מהמקובלים שהיה ענק בקבלה ומורו ורבו של הרב שרעבי, הוסיף בעניין כי "אבן" בגימטריה בהחשבת כל האותיות המרכיבות את האותיות במילה אבן (א- א.ב.נ, ב- ב.י.ת, נ- נ.ו.נ) יוצא "ת,ר,ל,ב" - "לא תלך רחיל בעמך" - האיסור לדבר לשון הרע.  

לאנשים המתגלגלים באבן יש צער עצום. רבנו האר"י כותב שאחרי שהם מתגלגלים באבנים, הם מתגלגלים בדקלים ובעופות המשוחחים ביניהם. אם היינו מבינים את חומרת הדבר, לא היינו מעזים אפילו לחשוב על לדבר רעה על האחר או לרכל עליו. כל אחד צריך להשתדל להיזהר בכך מאוד ולא לדבר על חברו כלל. שנזכה להתחזק בשמירת הלשון וביראת שמים, אמן כן יהי רצון.