יהדות
השליחות בראי הפרשות – ניצבים וילך
כוח הבחירה - כל רגע מחדש
פרשת השבוע היא הפרשה האחרונה של השנה, בה משה רבינו משאיר לנו "צוואה" לפני פטירתו. הוא אומר לנו שיש לנו בחירה וגם שהכל אפשרי אם רק נרצה: "כי המצווה היום לא נפלאה ממך ולא רחוקה ממך, ולא בשמים היא...כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו".
הבחירה החופשית ניתנת לאדם, כל רגע מחדש. היא קרובה אלינו. כל בחירה, גם הפשוטה ביותר. החל מאם כדאי לי לאכול או לשתות משהו, או לחצות את הכביש כאן או שם, לצאת מהבית בשמונה או חמש דקות מאוחר יותר. כל אלה בחירות שאנחנו מקבלים.
ממילא, אדם שהתוכנית שלו "השתבשה", או שדברים לא הלכו בדיוק כפי שחשב, מרגיש ש"מותר לו" להאשים את הנסיבות ואת הסביבה. בכך, הוא מפספס הזדמנות לצמוח, ללמוד מה שקרה לו, לעלות כיתה. אם כן, כל רגע יש לו בחירה. וגם אם הוא בוחר לא לעשות משהו - גם זו בחירה.
בתנא דבי אליהו מסופר על צייד אחד שהתנצל לפני אליהו הנביא, כי לא נתנו לו מן השמים בינה ודעת ללמוד תורה, השיב לו אליהו ואמר: "כדי להכין רשתות לצייד נתנו לך בינה ודעת? אז גם לדברי תורה יש לך".
בתשובתו, הדגיש לו אליהו: משום שאתה נצרך לפרנסה - אז התעקשת ולמדת את המלאכה על בוריה. ואילו ללמוד תורה אתה לא נצרך, לכן לא למדת. אם תרצה תוכל להשתמש בכל הכישורים שלך על מנת ללמוד בזה תורה. אם כן, גם הבחירה להתקדש ולהתקדם בכל תחום וגם בתורה היא אצלנו בלבד, בידיים שלנו.
ראש השנה - בחירה מחודשת
לאדם יש בחירה איך יחיה את חייו, אם יהיה נוכח בכל שלב שהקב"ה מזמן לו, ויעשה את המיטב שלו. יפסיק לברוח לדמיונות או ללכת לישון עם הפנטזיות. גם אם זה אומר שהפתרונות שימצא לא יניבו את התוצאה שייחל אליה. אז מה נשאר? או לברוח מהבחירות, מהחיים, כדי "להעביר" את הזמן או לפתוח את העיניים בבוקר ולהתחיל להיכנס לכושר. אז בשנה החדשה מה אתם תבחרו? תחליטו לעלות כיתה או להישאר עוד שנה? הכל תלוי בכם.
הבחירה כיצד לחיות את החיים שלנו נתונה רק בידיים שלנו. אנחנו מחליטים אם לברוח לעולם הדמיון או לחיות את ההווה בצורה המיטיבית ביותר. ותמיד יש שתי אפשרויות: הראשונה, "להיות נוכח". דהיינו, בכל סיטואציה, מורכבת או מאתגרת ככל שתהיה, לנסות ולמצוא פתרון. ואם נפלנו, לקום. האופציה השנייה היא לברוח, בכל הזדמנות, להעביר את הזמן, ולברוח מאחריות. אז בשנה החדשה, במה תבחרו?