פעם בשנה זה קורה: הזדמנות לקבל בשורות טובות לשנה החדשה

אנחנו נמצאים כעת בערב ראש השנה, ערב היום הקדוש, יום הדין. כדי להמעיט את החובות ולהרבות בזכויות, כל אחד מאיתנו צריך להירתם ולהתעלות מעל עצמו על מנת שנזכה כולנו להיכתב ולהיחתם בראש השנה בספר החיים והשלום. 

במשך השנה כאשר אדם רוצה לבקש סליחה מה' יתברך ולחזור לדרך הישר, עלולות לצוץ מניעות, ויכולים להגיע מקטגרים שנבראו מהעוונות שלנו, להזכיר לקב"ה את כל החטאים שלנו ולהציג את טיעונם בפניו, מדוע לא לסלוח לנו.  

בשונה מכך, בימי אלול, ימים בהם הקב"ה בכבודו ובעצמו נמצא בשדה, אין לנו יותר צורך במלאכים שיעבירו לקב"ה את כל הבקשות, הטענות והתפילות. הקב"ה נמצא פה ממש איתנו, ואנחנו צריכים לנצל את הרגעים האלו. ברגע שאדם מבקש לשוב בתשובה לפני ה' יתברך, הקב"ה מקבל אותו ישר בזרועות פתוחות. 

מהמעשה הבא ניתן ללמוד את גדלותו של הקב"ה והקבלה של כל אחד שמבקש את פניו: 

"במלחמת העולם השניה הוצאו להורג מיליוני יהודים בני עמנו בידי הנאצים הארורים ימ"ש. באותה התקופה החליט מלך אנגליה להירשם בהיסטוריה כאדם שהציל יהודים ממוות. הוא החליט לנקוט ביוזמה וחילק אישורים לכאלף ילדים יהודים, שמעתה הם בני הממלכה הבריטית, ובכך ממילא הוא מציל את חייהם.  

מיד הועברו כאלף יהודים מאירופה, היישר לאנגליה. הילדים הללו אומנם נלקחו ממשחותיהם, אך זכו לקבל את חייהם במתנה. לאחר מספר ימים שהילדים נרגעו, קיבלו אוכל, שתייה וביגוד, הם הבינו שהם מוגנים ונמצאים בחוף מבטחים. 

אחרי מספר ימים הגיע הממונה על הילדים והודיע כי עתידה להתקיים פגישה עם המלך, שהחליט להפתיע ולהגיע לבקר את הילדים. 

הממונה הכין את הילדים והסביר להם כי במהלך הפגישה הם יסתדרו בשורות ולא יאמרו דבר למלך, מלבד תודה רבה - בשביל שהמלך ירגיש את הכרת הטוב שלהם ויידע שהם מבינים שהוא הציל להם את החיים. 

וכך היה, הילדים נעמדו בהתרגשות וביראת כבוד בשורות, לצד תרועות של חצוצרות, לקראת קבלתו של המלך. והנה לפתע, כאשר חלף המלך על פני אחת משורות הילדים, התפרץ ילד אחד והחל לבכות בכי תמרורים בעודו רוכן לעבר המלך ואוחז חזק ברגליו. השומרים תמהו לפשר המעשה וניסו לנתק את אחיזת הילד מהמלך, אך המלך המופתע ביקש לעצור אותם ולשמוע מה בפי הילד.  

פנה הילד בפנים נפולות למלך ואמר: "אדוני המלך, אתה הצלת את חיי. אבל מה הטעם להישאר בחיים כאשר אני יודע שכל משפחתי נשארה מאחורה בצל הסכנה הרובצת, ואני לא אפגוש אותם לעולם עוד? מה הטעם לחיות כיתום?" 

המשיך הילד ואמר: "אדוני המלך, אם הצלחת להציל אותי, בבקשה תציל גם את המשפחה שלי." 

המלך לא נותר אדיש והתרגש כל כך מהדברים. הוא החליט לבקש את פרטי משפחתו של הילד ולהציל גם אותם. וכך היה, אותו הילד זכה להיות היחיד מבין כל האלף, שמשפחתו ניצלה והובאה לאנגליה. ילד אחד שזכה לגדול עם הורים ואחיו מתוך התופת. ומדוע? מכיוון שהוא העז וניצל את ההזדמנות. באותו הרגע שניתנה לו הזדמנות לפגוש את המלך, הוא ידע להתחנן את התחנון הנכון וזכה לחיות חיים שונים לחלוטין. 

בערב ראש השנה, ערב יום הדין, ניתנת לנו הזדמנות מיוחדת. הקב"ה ממש כאן בשדה, נוכח איתנו ונמצא סביבנו. הוא קשוב לנו ומעוניין ורוצה עבורנו שנצא זכאים בדין. הקב"ה מעוניין לקבל אותנו בתשובה שלימה. בואו ננצל את הזמן הזה ונראה לקב"ה שאנחנו באמת הבנים שלו, שאנחנו אוהבים אותו באמת, ומנצלים את ההזדמנות לבקש ממנו חיים טובים וארוכים לכל בני ביתנו. כתיבה וחתימה טובה לכל עם ישראל.