גדולי ישראל
רבי דוד ומשה נולד בירושלים לפני כ-900 שנה, הוא מונה מטעם הקהילה היהודית במקום לשמש כ"שלוחא דרבנן", שליח לצרכי הציבור של עניי הבירה הקדושה. הוא יצא למסע להרי האטלס ושם עשה מעשה מופתי שעבר במרוקו בעדות מאב לבן.
באחד הימים בשליחותו הקדושה למען עניי ירושלים, הגיע הצדיק לת'מסתינת שבצפון מערב היבשת. הוא מצא את אנשי הכפר מתים בזה אחר זה ממגפה קשה. בכל יום היו חברי הקהילה היהודית והמוסלמית קוברים את יקיריהם.
נכמרו רחמיו של רבי דוד ומשה והוא החליט לעשות מעשה: עמד הצדיק בתפילה לפני בורא עולם לבלום את הגזירה. לא נח ולו לרגע קט, עמד בבכי ובתחנונים, תפילה הבוקעת מעומק הלב עד שגמל בליבו למסור נפשו לבורא ככפרה על עוונות הדור - ולעצור את המגפה.
מיד ציווה על המשמש שהתלווה אליו לכרות עבורו קבר, שם ייטמן לעולמים. הוא פשט בגדיו העליונים, כמי שמתכונן להשיב נשמתו לבוראו. ואז באותו הרגע, כך מספרים מדור לדור, בקעו מים מסלע ההר ונוצר מעיין, מקווה פרטי לטבילה אחרונה לגופו הטהור.
טבל הצדיק, עלה ונסתפג. התעטף בתכריכים והמשיך להתפלל לפני בורא עולם שייקח אותו כפרה על הדור. המשמש והנוכחים נדהמו מהמראה וברחו לגבעה לא רחוקה - משם המשיכו להתבונן בפלא האדיר שזכו להיות עדים לו.
שני הסלעים שמעל הבור כמו נתפרדו ממקום מושבם ונצמדו לאחד, ונחו על קברו של הצדיק. מיד יצא הקול ברחבי הקהילה ופסקה המגפה שהפילה חללים רבים מישראל.
המעשה המבהיל קרה בא' מרחשוון, בשנת ד' אלפים ות"תקל"א שנים (4931 לבריאת העולם). מאז ועד היום, עולים המונים מכל העולם - יהודים ושאינם - לפקוד את ציונו של רבי דוד ומשה זיע"א, הצדיק שמסר נפשו כפשוטו ממש למען עם ישראל. רובם ככולם העידו כי הם ראו נסים ונפלאות לאחר שהתפללו על ציונו.
איך להתחבר לצדיק?
להדליק נר לעילוי נשמתו הטהורה ביום ההילולה א' במרחשון (וגם אחרי) ולקרוא פרקי תהילים בכוונת הלב.
לתת צדקה לבית מדרש או לעניים ולומר אילו המעות לצדקה לעשות נחת לבוראי ולעילוי נשמת הצדיק רבי דוד ומשה זצוק"ל זכותו תגן עלינו.
לבקש בשפה פשוטה בתחינה מהקב"ה שיאמר די לצרותינו וישלח לנו במהרה את משיח צדקנו ויבנה את בית מקדשנו.