הגאון הראשל"צ הרב עמאר מתייחס למלחמה: "חבלי משיח הם קשים"

ב-7 באוקטובר, יום שבת ושמחת תורה, נכנסו מאות מחבלים לשטח ישראל לאחר שפרצו את הגדר וביצעו טבח נוראי ורצחני במספר מוקדים. כ-1,400 יהודים קדושים נרצחו על קידוש ה' במהלך המתקפה האכזרית. מרן הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א התייחס לראשונה למלחמת "חרבות ברזל", לאח שביקר בבסיסי צה"ל וחיזק את החיילים.  

"מייד כשהגענו לפתיחת ההיכל להוציא ספר תורה, ביקשתי מהקהל להתפלל וקראנו מספר מזמורי תהילים. קראנו את כל שיר השירים שיש בו סגולה גדולה. עשינו כל מיני ברכות ותפילות, אמרנו "לעולם ה' דברך ניצב בשמים" 12 פעמים בהתרגשות נוראה. התפללנו את כל התפילות שיכולנו למען החיילים ולמען כלל ישראל. אמרתי להם גם להמשיך בשמחת תורה. כמובן שאז לא ידענו עדיין את סדר הגודל וכמות ההרוגים והפצועים, חשבנו שמדובר במשהו מצומצם. התפללנו כמו שאנחנו מתפללים תמיד ויותר, אבל לא הבנו את גודל האסון. הכל נודע לנו באמת רק לאחר החג."  

"אני רוצה לומר לקהל הקדוש, אם בגמרא אמרו שאם באים ייסורים על האדם, הוא חייב לפשפש במעשיו. כשבאים ייסורים על עם ישראל בסדר גודל כזה, שלהרבה מזכירים חלקים מהשואה הנוראה, ודאי וקל וחומר שצריכים לחשוב מה עשינו." 

"ברור וידוע שלקראת בוא המשיח ישנם חבלי משיח, והם קשים מאוד מנשוא, עד כדי כך שבגמרא בפרק חלק בסנהדרין יש אמוראים, שאמרו "ייתי ולא אחמיניה" - אמרו שהם רוצים שהמשיח יגיע, אבל הם לא יכולים להיות שם ומפחדים מגודל המעמד מכיוון שהם ידעו את הקושי הגדול שיש בחבלי משיח. זה כמו חבלי יולדה, האישה מחכה ומחכה וכשמגיע מן הלידה ישנם צירים קשים וכואבים מאוד. אנחנו רואים את הקשיים." 

"בוודאי שאנחנו צריכים לנהוג קודם על פי ההלכה. הלכה היא ברמב"ם ובשולחן ערוך, שיש מצוות עשה שבכל עת צרה גדולה שתבוא על הציבור, יש לזעוק ולהתענות, זו מצווה מן התורה. אומר הרמב"ם, שעל ידי שזועקים אל ה' ומתפללים אליו בעת צרה, בעצם זה אנחנו מכריזים שהצרה באה עלינו בגלל המעשים שלנו."