ההתמודדות של צה"ל עם איום רקטת 'הבורקאן' של חיזבאללה

ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מספק פרטים על רקטת "בורקאן" המדוברת בה עושה שימוש ארגון הטרור חיזבאללה בירי לעבר יישובי הצפון ובפרט לעבר בסיסי צה"ל באזור.

הוא כותב: בעימות הנוכחי בגבול הצפון, חיזבאללה השתמש מספר פעמים ברקטה קצרת טווח עמוסת חומר נפץ מדגם בורקאן. כך למשל, ב-20 בנובמבר נורתה רקטת בורקאן לעבר מוצב צה"ל בגבול הצפון וגרמה לנזק ניכר למתקני המוצב. ההרס הרב שנגרם למוצב צה"ל מעיד על פוטנציאל ההרס והקטלניות של רקטה זו ומעורר כמובן מחשבות דרכי ההתמודדות עם איום זה.

כדי להבין את מהות האיום נציין כי רקטת הבורקאן הינה רקטה פשוטה מבחינת המבנה שלה ומבחינת ההפעלה, בעלת טווח מירבי של 10 ק"מ ובעלת יכולת לשאת מטען מירבי עד 500 ק"ג של חומר נפץ.

רקטה זו, שפותחה בידי החיזבאללה בסיוע איראני, הופעלה לראשונה במלחמת האזרחים בסוריה וגרמה לנזקים רבים ברכוש ובנפש עקב המטען הכבד של חומר הנפץ. פשטות התיפעול ופשטות השיגור של הרקטה בצירוף חומר הנפץ במשקל כבד הופך אותה, בדומה לפצמ"רים, לכלי נשק פופולרי לשימוש בידי החיזבאללה.

חשוב לציין כי טווח הפעולה הקצר של הרקטה לא מאפשר יירוט קינטי (מסלול ידוע מראש), למשל באמצעות כיפת ברזל. מלבד אופציה התקפית, קרי השמדת משאיות השיגור של הבורקאן, אפשרות סבירה אחרת ליירוט הרקטה היא באמצעות תותח לייזר, המשגר קרן אור רבת עצמה אל המטרה בחלקיקי שניות, "מבשל" חלקים קריטיים ברקטה תוך כדי מעופה, וגורם לכשל מבני ולנפילתה הרחק מהמטרה אליה נשלחה.

חשוב כמובן לזכור כי הצלחת יירוט באמצעות קרן לייזר רבת עצמה תלויה בתנאים סביבתיים ללא זיהום, עננות או גשם. בכל מקרה ישנן בידי צה"ל דרכי התמודדות עם נשק זה הן במישור ההתקפי (בדומה להתמודדות עם חוליות שיגור טילי נ"ט) והן במישור ההגנתי.