גדולי ישראל
היום 119 שנים לפטירת רבי חיים חיזקיהו מדיני בעל ה"שדי חמד"
לפניכם חמש עובדות על מאורעות חייו:
נולד בירושלים ז' חשון תקצ"ג (1833). כינויו של הצדיק היה בשם ה"שדי חמד" על שם ספרו, ואף כונה השם החח"מ (ראשי תיבות של שמו).
אביו היה רבי אליהו רפאל מדיני. מקטנותו למד במחיצתם של גאוני ישראל בירושלים, בניהם החכם רבי יצחק קובו ובגיל 13 הוסמך להוראה.
נשא לאשה את הרבנית רבקה ע"ה בגיל 18 בירושלים בה השתתפו כל גאוני הדור. וזכה לבן (שנפטר בחייו) ושלוש בנות. והיה לרבה של העיר חברון.
הנוצרים והמוסלמים בכל העולם העריצו וכיבדו אותו בכבוד גדול בגלל הדרת פניו וזקנו היורד עד ברכיו. לבושו המכובד ומעמדו כחכם ורב קהילות, נוסף על כך ניכרות היו מידותיו על פניו, והיה שרוי בענווה וקיבל כל אדם בסבר פנים יפות.
לנוכח מעמדו הרם - הציעו לו משרות רבות בלימוד התורה, אך הוא סירב, וניתב את כוחו ללימוד תורה ברבים, ושלא על מנת לקבל שכר.
הרב היה איש חסד עצום כשפיזר את רוב כספו לצדקה. מכל העולם נשלחו שאלות למענו של הרב, והוא היה פוסק הלכה ונותן מענה לכל שאלה.
בשנת תרי"ג (1853) נפטר אביו ובעקבות קושי כלכלי נאלץ לעזוב לטורקיה (איסטנבול) וזאת בעצתו של רבי חיים ניסים אבולעפיה. שם זכה לכבוד גדול וסירב לקבל שכר, וזכה להתעלות עצומה בלימוד התורה.
13 שנים אחר כך (בשנת 1866 למניינם) הוזמן לכהן כרב בעיר בילוהירסק (אוקראינה) ופועלו התמקד בחיזוקם של בני הקהילה לתורה הקדושה.
שלוש שנים אחרי כן (1869) נפטר בנו היחיד, בבת עינו, ובעקבות פטירתו חיבר את הספר "אור לי" (המכיל שאלות ותשובות בהלכה ויצא לאור לראשונה בשנת 1871 בטורקיה).
בעקבות חולי שחלה הוסיפו לו את השם "חיים"
בשנת 1899 (5 שנים לפני פטירתו) עלה לארץ ישראל. לאחר כשבועיים שהוא בארץ - התבקש להתמנות כרב לעיר הקודש ירושלים. הרב זכה לקיים את אותה השליחות בעיר כשנתיים. אחרי כן הרב עבר להיות כדיין בעיר חברון. שם הקים גם ישיבה. ובקבר האבות ערך בכל לילה תיקון חצות.
ה"שדי חמד" הסתלק בערב שבת קודש, כ"ד כסלו תרס"ה, (בשנת 1904 למניינם) ומקום קבורתו בחברון.
* סדרת הספרים "שדה חמד", אנציקלופדיה יהודית המכילה כללי פסיקה.
* ספר "אור לי" המכיל שאלות ותשובות לזכר בנו שנפטר.
* ספר "מכתב לחזקיה"
* ספר "פקועות השדה"
* "אגרות שדה חמד" המכיל שו"ת ותקנות שנשאלו מכל רחבי העולם
ועוד כתבי יד ששמורים עד היום הזה.
זכותו תגן עלינו, אמן