כל מה שלא ידעתם על חודש טבת

חודש טבת הוא החודש הרביעי למניין מבריאת העולם, והחודש העשירי למניין מיציאת מצרים. ראש החודש חל תמיד בימי החנוכה, שמאירים את העולם, ושמו רומז בתוכו את סגולת הנרות ועניין המנורה - כמותה גם הוא מסוגל להטיב ולהשפיע טוב.
 
מזלו של חודש טבת הוא הגדי, אחד משלושת מזלות האדמה, והשבט של החודש הוא שבט אשר.

בחודש טבת החלה הפורענות לפני חורבן הבית: נבוכדנצר הרשע הביא מצור על ירושלים ומזה נמשך החורבן הקשה - כשנפלו חומות העיר, נשרף בית המקדש, ויהודה הלכה בגולה ואין להם מנחם.

על כן נכתב על יום זה בנביאים תענית ובכיה לדורות: "כה אמר ה' צבאות , צום הרביעי (י"ז תמוז) וצום חמישי (ט' באב) וצום שביעי (צום גדליה), וצום העשירי (עשרה בטבת)..". מטרת התענית, כמובא בספרים הקדושים, היא לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה.

בחודש טבת עתידים להתחיל גם הימים המכונים "ימי השובב"ים", כינוי לשישה שבועות בהם קוראים את שש הפרשות הראשונות של ספר שמות. ימים אלו נחשבים ימים קדושים ונעלים ומסוגלים לתשובה.

 מנהג יראים, חסידים ואנשי מעשה בתקופת השבועות הללו שקוראים את הפרשיות לעשות חשבון נפש, ולהתפלל לתיקון עוונותינו, שבשבועות קדושים אלה קורא לנו הקב"ה: "שובו בנים שובבים".  

החודש מוזכר בשמו בתנ"ך, במגילת אסתר, המאוחרת לתקופת שיבת ציון: "בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת". מקור שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, בגלות בבל.  

רבנו יוסף חיים מבבל, הבן איש חי, כותב כי בראש החודש נהגו להדליק נר לעילוי נשמתו של רבי מאיר בעל הנס. גם רבינו הגדול הרמב"ם נפטר בחודש טבת.