לפרוגרסיביים של ימינו ולמתיוונים של עברנו יש מכנה משותף אחד

חנוכה זה חג ששייך לעבר?

היכן זה פוגש אותנו, והתובנה שתוביל לכך שיכבדו אותך יותר!

כשמתבוננים בספר המכבים, מזהים תופעה די מוכרת, שפרחה בעיקר לפני המלחמה הנוכחית, ועדיין מלחשת בעמימות, מצפה לשעת כושר.

למרבה הפלא, לפני יותר מאלפיים שנה היו בעמנו כאלה. כשהם משתייכים דווקא לחברה הגבוהה. אותם "מדופלמים" ביקשו אישורים מאנטיוכוס, רצו לייבא את תרבותם, את עבודת האלילים שלהם לארץ ישראל, ואפילו לבנות מקום להתעמלות, מתחת לקודש הקודשים. "זנחו את אמונתכם, את תורתכם, ובואו להנות מברק תרבות האוניברסליות! ככל העמים עם ישראל!".

הבה נשאל את עצמנו – האם מדובר במציאות שהיא נחלת העבר ותו לא? האין היום כאלה שמסתנוורים מברק האוניברסליות כביכול, המייבאים את תרבות הפרוגרסיביים, משהו כמו: "הכל טוב, הכל נפלא, אין ראוי ולא ראוי, ואסור לאסור. ואם משהו רע קורה, זה בגלל תרבותך המיושנת..."

"מה שהיה הוא שיהיה"

כאז גם היום. היוונים, הם מקור של "התרבות המתקדמת היפה", הפכו לאויב המר של עם המתייוונים. כך גם היום, אותה תרבות של הפרוגרסיביים "היפים", הם אלו שהכי תוקפים את עמנו כאשר אנו נלחמים מלחמה הכי צודקת. אז היו את המתייוונים "היפים המתקדמים" שניסו לחולל הרס ביהדות. גם היום. כאז גם היום – לאחר שנים, המתייוונים נגלו כפרימיטיביים – עובדי אלילים, בעלי חוסר כבוד עצמי.

דברים אלו, מבוססים על דבריו של רש"ר הירש: "זהו חוק טבע; כבד את עצמך, כבד את העבר שלך, כבד את המקדש שלך, ותראה שבין אם חושבים עליך טוב, ובין מוטב, כבוד לא ימנע ממך! אבל אם אתה לא מכבד את עצמך, אם אתה מסתכל בבוז על קברי אבותיך, אם בעיניך, מקדשך לא ראוי לכבוד, ואפילו לא להכרה – איך אתה יכול לדרוש שזר יכבדך או יכבד את אבותיך?! אתה עלול למצוא דברים רבים בעולם, אבל לכבוד, תתחנן לשוא!"

אור הנרות של החנוכייה שאתם ואני מדליקים, צועק את האמת הפשוטה הזו, "אל תתבלבלו! מכל פחי השמן בעולם, רק פח שמן טהור אחד שנותר, הוא זה שהציל את האומה. את תרבותה - תורתה!" והוא זה שנותר להאיר בגאון כבר אלפיים שנה!

עכשיו ראו. זה נכון גם בחיינו הפרטיים. אם תכבד את עצמך, וגם לא תשכח ש"איזהו מכובד, המכבד את הבריות", רק אז תזכה לכבוד לו אתה ראוי. אך אם תמחק את עצמך או את זולתך, היאך תצפה לכבוד?!

חנוכה שמח!

והרבה טוב!