חדשות בארץ
מליאת הכנסת אישרה היום באופן סופי את התקציב הנוסף ל-2023 שנועד לספק מענה למימון הלחימה. חוק התקציב אושר בקריאה שניה ושלישית ברוב של 59 תומכים מול 44 מתנגדים.
גפני נאם בפתיחת המליאה: "17 מיליארד שקלים מהתקציב הם עבור הוצאות ביטחון ומשתמשים בהם כעת. 13 מיליארד שקלים הם עבור תקציב המלחמה בעורף. לפני שהגיע התקציב המדובר קיבלתי עשרות פניות לנהל דיונים. היו פניות לכמה עשרות מיליונים למשחקי כדורגל. אם הייתי עושה חוכמות הייתי אומר שזה לא קשור למלחמה. אבל אמרתי בועדה שצריך את משחקי הספורט ואת התרבות – הבימה, בית לסין. הבאתי זאת לועדה והצבעתי בעד, כי חמאס לא יעצור את הפעילות המלאה במדינה".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ ברך: "בשעה טובה, תקציב לשנת 2023 אושר במליאת הכנסת. זהו תקציב המלחמה. ביחד עם השותפים בנינו תקציב טוב, שנותן מענה לצרכי המלחמה בחזית ובעורף. לצה״ל יש, כמו תמיד, גיבוי תקציבי מלא לעשות כל מה שצריך כדי לנצח את אויבינו. בעורף, בתקציב הזה קידמנו מדיניות מרחיבה כדי לתת מענה רחב למפונים, לעסקים, לניצולים למשרדי הממשלה לטובתם של כל אזרחי ישראל. אני מודה לחברי הכנסת וליו״ר ועדת כספים ח״כ גפני על העבודה המקצועית והקשה להכנת התקציב בכנסת. זהו תקציב טוב ונצרך בעת הזו, תקציב שמעניק לחזית ולעורף מרווח נשימה ארוך כדי להביא ניצחון. יחד ננצח!".
פרטי הצעת החוק
ההצעה הראשונה היא הצעת חוק-יסוד: משק המדינה, תיקון מס' 14, במסגרתה מוצע לאפשר דחיית מועדים למנגנון ההתכנסות הקבוע בסעיף 3א1 לחוק היסוד, בתקופה שלא תעלה על 50 ימים, במצבים בהם התרחש אירוע חריג ובלתי צפוי שיש לו השלכה תקציבית משמעותית בסמוך למועד הגשת דוח ההפרשים.
ההצעה השנייה היא הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית תיקון מס' 24, התשפ"ד 2023 במסגרתה מוצע, עבור שנת הכספים ,2023 להעלות את תקרת הגירעון ל3.7% במקום 2.75%, וכן להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת ב3.75% עבור צרכים צבאיים וב1.95% עבור צרכים אזרחיים הנובעים ממלחמת חרבות ברזל.
ההצעה השלישית היא הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים ,2023 התשפ"ד 2023, לפיה תקציב המדינה נטו לשנת 2023, כולל תשלום החזר חובות יהיה 636.6 מיליארד ש"ח, ומגבלת ההוצאה תעמוד על 510.6 מיליארד ₪. כלומר תוספת של כ-25.9 מיליארד ש"ח לתקציב שנת 2023.
לפי הצעת חוק תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023, סך ההוצאה לצורכי המלחמה בשנת 2023 הוא 28.9 מיליארד ש"ח – 17 מיליארד ש"ח מתוכם להוצאות ביטחוניות וכ-12 מיליארד ש"ח להוצאות אזרחיות (כ-8.9 מיליארד) ואחרות. מימון הגידול מבוסס על תוספת תקציב של כ-25.9 מיליארד ש"ח (90%) והסטה מתקציבים אחרים בתוך התקציב של כ-3 מיליארד ש"ח (10%).
17 המיליארדים המיועדים לצרכי ביטחון כאמור, הינם עבור תשלום ימי מילואים, חימוש והצטיידות. כ-6.1 מיליארד ישמשו להוצאות סיוע לנפגעים ולמפונים – שיכון מפונים במלונות או מענקי דיור, מסגרות חינוך חלופיות למפונים, מנהלת תקומה, קצבאות לנפגעים ועידוד תעסוקה. 1.8 מיליארד ש"ח ישמשו לתגבור מערכי ביטחון אזרחיים – משטרת ישראל, שירותי ביטחון מיוחדים, שב"ס, כבאות, כיתות כוננות, הצטיידות חירום לרשויות המקומיות, ומקלטים. 1.8 מיליארד ש"ח ישמשו להוצאות לטיפול במשק – הלוואות בערבות המדינה, תמריצים לתעסוקה, סיוע לחקלאות, מעונות יום, פיצוי מוסדות תרבות, פינוי פסולת עודפת, כרית ביטחון לשיט ולתעופה. כמיליארד ₪ למערכת הבריאות – מיגון בתי חולים, בריאות הנפש, רכש תרופות.