גדולי ישראל
א' טבת -
רבי פנחס קהתי מחבר של "משניות קהתי", הסתלק בשנת תשס"ו (2006). בשנת תשל"ז (1976) ונקבר בהר הזיתים.
ג' טבת -
הגאון רבי חיים שמואלביץ, ראש הישיבה החשובה "מיר", מחבר הספר "שערי חיים". הסתלק בשנת ה'תשל"ט (1979) ונטמן בהר המנוחות ירושלים.
ד' טבת -
רבי פנחס שרייבר, שימש כרב ודיין ורב קהילה ליטאית וכאב בית דין באשדוד. בעל ספר "דברי שפר". הסתלק בשנת תש"ע (2009) ונטמן בבית הקברות של נציבי ישיבת פונוביז.
ו' טבת -
רבי יוסף חיים שרים, שימש כשד"ר (- שליח ארץ ישראל בגולה מטעם העדה הספרדית) מחבר הספרים "דברי יוסף" - דרשות ספר "רחשי לב". הסתלק בשנת ה'תש"ט (1949).
רבי ששון מרדכי שנדוך, מחכמי עיראק. שימש כרב ומונה על הכתובות והקידושין בבגדד והיה מלחין. מחבר הספרים "קול ששון" ,"מזמור לאסף". נטמן בעיראק.
ט' טבת -
עזרא הסופר, חי בתקופת בית שני והביא בשורה לעולם יחד עם נחמיה. מקום קבורתו הוא בעיר בצרה שבעיראק.
רבי ישועה בסיס, ראש רבני תוניסיה, היה מקובל וכיהן כדיין. מחבר הספרים "אבני צדק על שולחן ערוך". הסתלק בשנת ה'תר"כ (1860) ונטמן בתוניסיה.
י' טבת -
רבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, אשר הפיץ את תורת רבו ועודד את עלייה לציונו של רבו. מחבר הספרים: לקוטי מוהר"ן, חיי מוהר"ן, חיי נוהרני"ת, שיחות הר"ן, לקוטי עצות, לקוטי תפילות ושמות הצדיקים. הסתלק בשנת ה'תר"ה (1844), נטמן בבית העלמין בברסלב.
רבי ראובן אליצור קרלנשטיין, היה דרשן ותלמידו המובהק של רבי שלום שבדרון. הסתלק בשנת תשע"ד (2013), ונקבר בבית העלמין פתח תקווה.
י"א טבת -
רבי יהושע שרבאני מזקני המקובלים ירושלים, מצעירותו למד בבית המדרש בית זילכה בבגדד והיה בן ביתו של "הבן איש חי", היה נשיא ישיבת המקובלים "עוז והדר", הסתלק בשנת תשל"ג (1972) ונטמן בהר הזיתים ירושלים.
י"ג טבת -
רבי עזרא דנגור מבבל, היה תלמידו של עבדאללה סומך, שימש כרב הראשי של קהילת יהודי בגדד, כחזן, מוהל ושוחט. ובנוסף הקים בית דפוס להוצאת סידורי תפילה וסידורים לחגים ומועדים. כתב ספרים רבים, קדושים וחשובים. הסתלק בשנת ה'תר"ץ (1930), נטמן בעיראק.
רבי משה בידרמן, האדמו"ר השני בחסידות לעלוב. הגיע מפולין לארץ ישראל הגיע לירושלים שם התפלל על קירוב הגאולה, נטמן בהר הזיתים.
י"ז טבת -
רבי יעקב קרנץ המכונה "המגיד מדובנא", היה מלמד ודרשן. מסר דרשות להמונים במשלים מרתקים הממחישים את תוכן המסר המביאים לאהבת התורה, אהבת ה' ותיקון המידות. כתב ספרים רבים, בניהם הספר "אמת ליעקב" שהינו פירוש על הגדה של פסח. הסתלק בשנת תקס"ה (1804), נטמן בפולין.
י"ח טבת -
רבי משה כלפון הכהן בן רבי שלום הכהן, היה רבה הראשי של ג'רבה ומגדולי רבני תוניסיה. נטמן בג'רבה כשרבבות השתתפו בהלווייתו בשנת תשס"ו (2005). 55 שנים לאחר פטירתו הועלו עצמותיו להר המנוחות בירושלים בהשתתפות הרב שלום משאש וגדולי הדור.
י"ט טבת -
רבי אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר. היה רב פוסק ושימש כראש ישיבה. התפרסם בעקבות הוצאת ספרו "קצות החושן" - חיבור על חושן משפט בשולחן ערוך. הסתלק בשנת ה'תקע"ג (1812) ונטמן באוקראינה.
כ' טבת -
רבי יעקב אבוחצירא המכונה "אביר יעקב" בן רבי מסעוד. היה רבה של תפילאלת במרוקו היה מקובל, דרשן, פוסק, ופייטן מפורסם כבעל מופת. חיבוריו ושיריו הקדושים פרסו כנפיים ומוכרים כחלק ממסורת ישראל.
רבי משה בן מימון המכונה הרמב"ם מגדולי הפוסקים מכל הדורות עליו: "ממשה ועד משה לא קם כמשה", כשנוסף לו הכינוי "הנשר הגדול". זכה לבן יחיד. ספריו שכולנו מכירים הם "משנה תורה", "מורה נבוכים" ועוד רבים וטובים. הסתלק לבית עולמו בשנת תתקס"ה (1204) ונטמן בבית העלמין בטבריה.
כ"א טבת -
רבי מצליח מזוז שימש כדיין בתוניס וייסד את ישיבת: "כיסא רחמים". עסק בחיבורים ולמד קבלה מרבי רפאל ג'אמי, הקדיש את הלימוד העיקרי לתלמידיו. "שו"ת איש מצליח" זהו ספרו. באחד הימים, בשנת תשל"א (1971), כששב מתפילת שחרית נורה בידי מתנקש ונקבר בתוניס. לאחר חודש וחצי הובא לקבורה בישראל.
כ"ד טבת -
רבי שניאור זלמן מלאדי, המכונה האדמו"ר הזקן. בגיל 5 פגש את הבעל שם טוב הקדוש וזכה לברכתו, רבותיו הם המגיד ממזריטש ו"אברהם המלאך". ספרו המפורסם "התניא" ו"בעל השולחן ערוך". הסתלק בשנת ה'תקע"ג (1812), ונטמן באוקראינה.
רבי אליהו אליעזר דסלר בן הרב רבי ראובן דב המכונה על שם ספרו המפורסם "מכתב מאליהו". שימש בתור המשגיח של ישיבת פונוביץ והיה נכד רבי ישראל מסלנט, הסתלק בשנת ה'תשי"ד (1953) ונטמן בבני ברק.
כ"ה טבת -
רבי יששכר מאיר ראש ישיבת הנגב בנתיבות. רבם של הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א ורבי יורם אברג'ל. הסתלק בשנת התשע"א (2010) ונטמן בנתיבות.
כ"ז טבת -
רבי שמשון בן רפאל הירש. מונה לרב ואב בית דין. מחבר הספר "החורב" - פירוש על חמישה חומשי תורה. והיה מגדולי מפרשי התנ"ך, כתב עוד ספרים רבים. הסתלק בשנת ה'תרמ"ט (1888). ונטמן בבית הקברות היהודי הישן בפרנקפורט.
כ"ט טבת -
רבי המקובל יצחק כדורי בן תופאחה, למד בבית מדרש "בית זילכה" בבגדד וזכה לראות את מרן ה"בן איש חי". התפרנס ככרוך ספרים בירושלים כשעלה ארצה. כיהן כראש ישיבת "נחלת יצחק" בירושלים, והיה מכונה בשם "זקן המקובלים". בהלוויתו השתתפו רבבות מעם ישראל, מלווים אותו בדרכו האחרונה. חיבר ספרים המכילים תוכן של קמעות, סגולות ותפילות. נטמן בהר המנוחות ירושלים.