יהדות
יוני אלפונטה וגלעד חבאני, הגיעו לרקוד ולשמוח במסיבה ברעים, אך לא תיארו לעצמם שעוד מעט יתחיל הסיוט של חייהם. באורח נס ובהשגחה פרטית עליונה הם ניצלו מהטבח האכזרי של מחבלי חמאס-דאעש, וכעת הם משחזרים את רגעי האימה באותה השבת ומספרים על הרגעים מסמרי השיער ומלאי הפחד והאמוק.
"בשש וחצי התקבלה הודעה של צבע אדום", מספר יוני, "לא עיכלתי את כל מה שעברנו שם, לא הבנו עדיין איפה אנחנו נמצאים, עד שקיבלתי טלפון מחבר ב-07:30 ואמרתי לו שלא יבוא למסיבה כי הכל התפוצץ ואני נוסע למסיבה השניה."
לתשובה הבאה יוני לא ציפה ולא תיאר לעצמו את ממדי האירוע המתנהל. "החבר בתגובה מיד אמר לי לעזוב את כל מה שאני עושה וצעק: "תעוף משם עכשיו!". יש לי צמרמורת אפילו כשאני אומר את זה."
"ב-360 פשט הורידו כל מי שבא להם לעינית של הנשק, טיל הכתף או רימונים שהם זרקו על אנשים. הם סתם עשו את הדברים האלו והתעללו ורצחו, סתם."
"היה איזה רגע כזה שאמרתי לעצמי שאני חייב לנסוע משם ואין מצב שאני נשאר עוד שנייה בשטח וממשיך לראות את החברים שלי מתים וגופות. היה בי רגע כזה שהיה לי קשה מאוד לראות את המחבל מסתכל עליי והורג אנשים מסביב, שהם חברים שלי."
"אנחנו היינו ברחבה המרכזית", מספר גלעד, הניצול הנוסף מהמסיבה, "מהר מאוד התחלנו לפנות את כל האנשים מהרכב לרכבים שלהם. יצאנו החוצה, שם נכנסנו לתוך פקק של רכבים, כשהמחבלים בעצם מאגפים אותנו משני צידי הכביש ופשוט יורים על הרכבים בלי סוף."
"אנחנו פורקים מהרכב ובורחים לתעלות. שם אנחנו מחכים שהאש של המחבלים תדעך. ברגע הנכון, כשזיהיתי איזושהי הפוגה מהירי, אמרתי לכולם שאנחנו חייבים לרוץ ולברוח משם."
"התחלנו לברוח לשטח הפתוח והגענו לאיזושהי נקודה בתוך היער, איפה שניתן להיות יותר חבויים וסמויים. חבר שלי שם נכנס לאיזשהו הלם ואני צריך לעצור להוציא אותו מההלם הזה."
"בדרך נפגשנו עם שוטר ושאלתי אותו אם הוא יודע שהשטח פתוח? הוא ענה לי שלא. אמרתי לו שאני אוביל תנועה ואפתח את הציר והוא יאבטח אותי. וככה היה באמת. לאט לאט מלא אנשים התחילו לראות שוטר ליידי ולהיאסף לידנו."
לצפייה בחלק המלא לחצו על הסרטון