לתת זה לקבל. לא מדובר רק בסלוגן

פרשת תרומה נפתחת ברשימת ההוראות לבניית משכן, אותה נותן הקדוש ברוך הוא למשה רבינו. "וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי... וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".

השאלה המפורסמת היא, כפי שוודאי חלקכם הגדול מכיר, מדוע נאמר "יקחו" במקום "ייתנו", הרי תרומה נותנים. והתשובה היא שכשיהודי נותן צדקה - הוא רק נותן, הוא גם ואולי בעיקר מקבל. מעשה הנתינה מעניק קודם כל - לנותן.

המדרש מוסיף טעם שני לביטוי. חז"ל מסבירים כי אדם צריך לחיות בעולם בתודעה שגם הממון שנדמה לו כשלו, הוא למעשה לא שלו. תובנה זו מסייעת לאדם להצליח להפריד בין זהותו האישית לממונו. כך, הוא יכול להודות על השפע שזכה לו ולהקצות ממה שיש לו לטובת נתינה לאחר, מתוך הבנה שהוא בסך הכל מהווה צינור להעברת השפע גם לאחרים.

היה אפשר לטעות ולחשוב שאדם שנמצא בצד המקבל הוא מאושר יותר, שכן הוא לא חיסר מעצמו דבר. אבל כמובן שכמו שגורסת הקלישאה, "שנהיה תמיד בצד הנותן", זה לא נכון. ההסבר לכך הוא שהמקבל הוא גם תלוי יותר בחסדיו של האחר. אבל הנותן, שהעניק מעצמו, התמלא בתחושת שמחה. הנתינה היא היא מקור השמחה.

מציאות זו עומדת בסתירה לתרבות סביבנו, שמטפחת חשיבה לפיה אם יהיה לנו יותר - נהיה מאושרים יותר. האנושות כולה עסוקה במרדף אחרי מילוי תאוותיה השונות, שתכליתן להביא את האדם לשמחה. דא עקא, זו שמחה מדומה. היהדות מגלה לנו מה היא שמחה אמיתית: נעניק יותר - נהיה שמחים יותר.

הסבר נוסף שניתן להציע לשמחה שמתעוררת בלב הנותן, היא המציאות שמתרגל אליה המקבל. מי שנמצא ב"תדר של קבלה" מגיע בדרך כלל  למצב שבו הוא כבר "מצפה" לקבל.

מפה, הוא עלול גם להתאכזב. שהרי אין הדבר תלוי בו, אלא בנותן פוטנציאלי. ייתכן שבאופן לא מודע הוא משדר לסביבה שעליה לתת לו. משניסיונתיו יעלו בתוהו, הוא עלול לפתח תסכול. לעומתו, כמובן, ניצב הנותן: הוא לא תלוי באף אחד, הוא יכול לתת ולמלא את מאגרי השמחה שלו. כי הדבר תלוי אך ורק בו.

"יותר ממה שהעשיר עושה עם העני, העני עושה עם העשיר", אומר המדרש. מעבר למצווה עצמה מגיעה לנותן מיד תחושת סיפוק נצחית, שערכה לא נמדד בכסף. בטבע האנושי קשה מאוד לתת כי האדם מתרוצץ ומשקיע מעצמו כל חייו לסיפוק כל צרכיו. פתאום הוא נאלץ "לצאת" מעצמו. לראות את האחר ואת מה שהוא צריך. במיוחד אם הנתינה מתבטאת בעניינים כספיים.


יהי רצון שיהיה להצלחת החיילים, השבת החטופים בריאים ושלמים ולרפואת כל החולים. ולהבדיל אלף הבדלות, שיהיה לעילוי נשמת כל הנרצחים, הנופלים והנספים. וגם, כמובן, לגאולה השלימה.