קדושתו של ה"אביר יעקב" חלה על ציונו. הבן השלישי של

היום, י"א אדר א', 111 שנים לפטירתו של רבי אברהם אבוחצירא זצוק"ל, מגדולי רבי טבריה, בנו השלישי של הצדיק המקובל רבי יעקב אבוחצירא, ה"אביר יעקב".

רבי אברהם אבוחצירא נולד בתפילאלת שבמרוקו בשנת ה'תר"א (1841), היה חסיד ועניו ברח מהכבוד יחד עם זאת סירב לקבל את עול הרבנות והחשיפה לציבור. למד תורה מתוך יראה ואהבת ה' במחיצת אביו, עם השנים שאף לעלות לארץ ישראל.

בשנת ה'תרל"ב (1872) בהיותו בגיל 32 הגיע לעיר טבריה, והקפיד על הסתרת גדלותו. אך משמיים החליטו שבטבריה יתפרסם שמו של הצדיק. והכינוי "בנו של אביר יעקב" הגיע לכל בני העיר וארץ ישראל כשבתוך זמן קצר הפך להיות לאחד הרבנים הנערצים בעיר טבריה.

לאביר יעקב נולדו ארבעה בנים ושתי בנות: רבי מסעוד, רבי אהרן, רבי אברהם אבוחצירא, כשהאחרון בנים הוא רבי יצחק (מחבר "אעופה אשכונה").

שתי הבנות הן הרבניות פריחה ואסתר.

כשכף רגלו של הבבא סאלי דרכה בארץ הקודש, בקשתו הראשונה הייתה להגיע לציונו של דודו, רבי אברהם. מפני שהיה ידוע לכל הקשר המיוחד של רבי אברהם עם אביו ה"אביר יעקב", וקדושת האביר יעקב חלה גם על ציונו של בנו, וזאת על אף שהאביר יעקב נטמן בדמנהור, מצרים.

מלבד שעסק בתורה יומם ולילה בכל חלקי הפרד"ס (פשט, רמז, דרש וסוד) ואף בתורת הקבלה של האר"י והרשב"י. הוא גם פעל להוציא לאור את ספריו של אביו, ה"אביר יעקב". למעשה, ה"אביר יעקב" הרגיש שזה לא רצון שמיים לפרסם את הספרים שלו לציבור, לכן נמנע מכך. ואכן, רבי אברהם זכה להוציאם לאור ואף לכתוב הקדמה לספריו.

בשנת ה'תרע"ג (1913), י"א באדר א', עלתה נשמתו בסערה השמיימה. על מצבתו נחקק: "כאן נטמן צנצנת המן רב משרשיא החסיד העניו מר קשישא זרע קודש."

מדי שנה ביום ההילולה עולים המונים לציונו, רבנים ואדמו"רים ממשפחת אבוחצירא הקדושים. וכולם כאחד מתפללים לישועה ולגאולה

זכותו תגן עלינו אמן