להיות כבול זו בחירה, להימנע מהפחד זו בריחה

בטוח יש לכם תכונות או דברים בחייכם, שהייתם רוצים לשנות, עם זאת בפועל - "אני כל כך רוצה, אבל זה לא יוצא"... מה ניתן לעשות אחרת כדי להצליח בחיים ולהשיג את מה שאתם כל כך רוצים?

כדי להבין מדוע זה קורה, הבה נלמד מהפרעות חרדה. נתבונן למשל על גישתו של אדם הסובל מפוביה – חרדה, מכלבים. הוא נמנע ככל הניתן לפגוש כלב, כדי לא לחוש חרדה. ואם בסביבת מגוריו אין אפשרות לא לפגוש כמה כלבים אפילו ביציאה מהבניין, הרי שחייו מוגבלים ביותר. עם זאת, זה מובן שהוא נמנע מקרבה לכלב, כדי לא לחוש חרדה קשה. אך הוא מפספס משהו חשוב, משהו שהיה יכול לעזור לו להיפטר מהחרדה שלו, ולחיות חיים אחרים:

תחשבו על מצב שמשום מה נכרכה סביב ידו רצועה של כלב, ללא יכולת להשתחרר... ואוו, זה הולך להיות קשה... ונניח שהוא כמובן מגיב בחרדה, מנסה להשתחרר ולא מצליח, איך ירגיש בעוד שעה? ואיך בעוד שעתיים? ברור שבשלב כלשהו, לאחר שיתייאש מהאפשרות להיפטר מהקרבה המפחידה לכלב, הפחד ירד בהדרגה, הרי לא יתכן שהחרדה תמשיך לעולם! ואת הידיעה החשובה הזו, שרגש קשה גם הוא נעלם בסוף, ואפילו אם לא ימנע ממפגש עם כלב, שהרי עתה הוא כבול לכלב, את זה הוא לא מגלה. והיה חשוב שידע זאת, כי מכאן, הוא פשוט יוכל, להרגיל את עצמו בהדרגה, שמפגש עם כלב, אינו נורא.

בעצם ההימנעות מהדבר שמייצר חרדה, נמנע ממנו גם לגלות דברים, שהוא לא ידע על כלבים. עתה, כשהוא כבול לכלב, הוא יכול ללמוד למשל, שכלב לא יתקוף אותו, אם הוא לא יתקיף את הכלב. אולי הוא אף ילמד שכלב יכול להיות ידידותי, וכן הלאה. כלומר, ההימנעות ממושא החרדה, מונעת ידיעות שמבטלות את החרדה!!!

במילים אחרות, אצל כולנו:

רבים רבים, נמנעים מהתקדמות בחיים, משינויים שהם כל כך רוצים, אך חוששים להתקדם, רק מחמת החשש - חשש שאכשל, שילעגו לי, שאתעייף, וכן הלאה. אך האם אתה באמת מכיר את יכולותיך? כמה פעמים גילית שאתה יכול לעשות דברים, שהיית בטוח שלא תצליח? ובינינו, הרבה פעמים, זה שבכלל ניסית, זה בגלל שלא הייתה לך ברירה, כי "נכרכה לך הרצועה ללא יכולת להשתחרר"...

ועוד משהו. מחקרים מראים דבר נוסף: ההימנעות של אנשים עם OCD – הפרעה טורדנית כפייתית, ממפגש עם מצב שמעורר את הOCD, מפתחים בלא משים, יותר חשש מהמחשבות מהם הם סובלים (כי בהימנעותם, הם מאשרים לעצמם בלא משים, שהחשש הוא ראוי ונכון). כלומר, פעולת ההימנעות, האמורה 'לשמור' עליהם מהלחץ / טרדה / חרדה, לטווח ארוך, רק מעמיקה את הקושי!

במילים אחרות, אצל כולנו:

אדם הרוצה להצליח בחייו, לכבוש יעדים החשובים לו, חשוב שיבסס בקרבו את תחושת המסוגלות. מסוגלות להתמודד עם קשיים. מסוגלות להתמודד עם תחושות ורגשות לא נעימים. משם, הוא כבר יעז יותר, ולכן יצליח יותר.

כדי להגיע לכך, חשוב - ממש כמו שהדגמנו מהפרעות חרדה, להרגיל את עצמך לא להימנע מאתגרים מלחיצים, מפחידים, וכן הלאה. אפילו הייתי אומר, נסה ללמוד לחבק אתגרים! כי האתגר, דווקא בגלל החשש הבא אתו, הוא הזדמנות לצמיחה! והרגל זה, צריך להיעשות בהדרגה, הרי בסוף מדובר כאן על שינוי תפיסתי של האדם לגבי יכולותיו. אדם לא יכול לשנות תפיסות ברגע. ולכן, המטרה היא "בגדול" להשתדל לא להימנע מאתגרים, גם אם הם פחות חשובים לך, כדי שתתקבע בקרבך תפיסה יותר יעילה לגבי מסוגלותך.

הצלחה רבה בס"ד, לכולם!