לקראת שבת
השליחות בראי הפרשה - פקודי
פרשת השבוע חותמת את ספר שמות בפסוק: "ויכס הענן את אהל מועד... כי ענן ה’ על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם"
מסעם של בני ישראל במדבר, נמשל למסע של כל אחד שיעבור בחייו. מסע שהחל בירידה למצרים ועד הכניסה לארץ ישראל, בלי לשכוח את הדרך שעשו במדבר עם הניסיונות והקשיים.
בתחילת המסע בני ישראל מצווים לבנות את המשכן, ועם גמר בניית המשכן ירדה עליו שכינה ולעיני כל ישראל כיסה את המשכן ענן סמיך.
במהלך המסע במדבר, כאשר היה הענן יורד על המשכן, היה זה סימן עבור בני ישראל, כי עליהם לחנות באותה הנקודה, ושאינם מורשים להתקדם במסעם. וכאשר היה הקב"ה בוחר להעלות את הענן מעל המשכן, זה היה הסימן שהסתיימה התחנה ואפשר להתקדם לעבר התחנה הבאה.
למעשה הקב"ה היה יכול לסדר להם מסע חלק במדבר, להושיב אותם במקום אחד ארבעים שנה ללא תחנות, וללא תקלות ולהביא אותם בקלות אל ארץ ישראל. אולם, לא היה שום ענין לתת לבני ישראל "חיים קלים" נטולי התנגדויות, אלא, כל מטרת הורדתם למצרים והוצאתם משם, הייתה לזכך אותם להכין אותם לקבלת התורה, לחשל אותם לקראת כניסתם אל ארץ ישראל.
מסיבה זו, היה צריך הקב"ה להסיע את בני ישראל, במדבר מתחנה לתחנה לעצור להם, מדי פעם, את ההתקדמות במסע, ולזמן להם ניסיונות ושלל מצבי חיים מורכבים אשר נדרשו בני ישראל להתמודד ולתקן.
האדם רוצה לנהל את חייו רצופים בלי שום תקלות, ועל פי התכנון שהוא תווה לו. אולם, כשבאה עליו מניעה כלשהי בעל כורחו הוא צריך לעצור ולהתמודד מול הקושי. בזמן המבחן האדם צריך להיזכר ב"שיעורים" שקיבל, לא להיבהל ולנצל את ההזדמנות בתוך הקושי. יתכן שה' מאותת לו שהגיע הזמן להכיר תחנות עצירה חדשות, לחשב מסלול מחדש. רש"י מציין שגם העצירות בחיים הם חלק מהמסע של האדם.
בזמן הזה שהוא מתמודד עם הקושי, הוא יגלה כוחות ותעצומות נפש שלא הכיר בזמנים רגילים, כי אז הוא מקבל החלטה שלא הכיר לפני כן, כי יש לו את יכולת הבחירה או להתמודד או להתרסק.
שהטור יהיה לרפואת הפצועים, להשבת החטופים ולהבדיל, לזכות של כל הנפטרים
כאן לכל שאלה,
ר. דניאל, יועצת תעסוקתית בליווי חם ואישי