אם הדשא של השני ירוק יותר, תדעו שהוא עבד עליו

השליחות בראי הפרשה - צו

פרשת צו פותחת בתיאור הפעילות השוטפת והיומיומית של המקדש: על הכוהנים לדאוג שבכל רגע תהיה אש על גבי המזבח. האש מסמלת את הקשר התמידי בין אדם לקב"ה.

העבודה במשכן ומאוחר יותר גם בבית המקדש הייתה מורכבת משגרה יומיומיות מוגדרת היטב. כחלק מהשגרה התחילו בבוקר בתרומת הדשן, והסרת האפר מקרבנות יום האתמול.

הגמרא במסכת יומא מספרת על סדר הפעולות במה שכונה "תרומת הדשן", כלומר, ניקוי האפר שהצטבר על גבי המזבח מקורבנות שהוקטרו עליו ביממה האחרונה. כל עבודת הניקוי נחשבת ל"עבודה" וכחלק מעבודת הקודש שבמקדש, הכוהנים עשו את הפעולה לפנות בוקר וממש היו רבים מי יזכה לנקות את ה"זבל", שיירי האפר, שעל המזבח.  

התורה מדגישה לנו שהתהליך של צמיחה אמתית ומתמשכת אינה פעולה של פעם אחת, אלא רצף של פעולות קבועות הדורשות התחייבות בלתי פוסקת. גם אם אלה פעולות שנראות לכאורה לא חשובות ושגרתיות.

אם כן, זה עיקרו של הצו - האש שעל המזבח צריכה לבעור כל הזמן, ללא שום הפסק. יש להוסיף עצים לבעירה התמידית הזאת, וגם אז יש לדאוג שהוספת העצים לא תכבה את האש.

מסופר על רבי עקיבא שהיה עם הארץ, עד גיל ארבעים לא ידע קרוא וכתוב. אבל מה גרם לו להפוך את החיים שלו? מה גרם לו לשינוי הגדול?

רבי עקיבא היה רגיל להתרחץ ליד מפל מים, יום אחד הוא הבחין באבן מחוררת. הוא תמה לפשר הדבר והבין - זה בגלל טיפות מים שממשיכות בעקביות ונחישות לטפטף פעם אחר פעם על אותה האבן.

טיפות המים אשר נפלו על אותו מקום בדיוק גרמו לחירור האבן. רבי עקיבא בחר באותו הרגע להשליך את התובנה הזו גם על עצמו: אם הוא גם יעשה פעולה, ויקפיד על קיומה מדי יום, כל יום - אזי רק בכוח ההתמדה הוא יוכל לצמוח, ובזכות כישרונו הטבעי ובזכות עבודה קשה, הוא ידביק את הפער.

"אתערותא דלתתא", אחד המושגים שכתובים בתניא ובספר הזוהר - תהליך שקורה מלמעלה נוצר כשהאדם מתעורר מלמטה.

גם אם נראה לנו שאנחנו עושים עבודה לא רצויה, מתמשכת ונגררת שלא מניבה את החלומות שלנו לידי מימוש. בכל זאת, עלינו להמשיך לפעול מצידנו. להדליק את האש, דהיינו לנצל את הכישורים שה' נתן, חייבים להיות כרוכים בפעולה, בעשייה.

המון פעמים אדם יושב ומחכה שהישועה תבוא מלמעלה. אבל בשטח - לא זז כלום. גם אפקט החירור של המים התחיל מטיפה אחת קטנה. מהתעוררות שלנו, מפעולה פשוטה. באשר לתוצאה? זה כבר ה' ידאג. על ידי עמל, עשייה. מטיפה אחת קטנה, שנראית שלא מזיזה לאף אחד.

כאן לכל שאלה,
ר. דניאל - ליווי ואימון אישי