הבעל שם טוב
זה קרה כשגילו לבעל שם טוב הקדוש מן השמיים את הסוד על "הצדיק הגדול שמסתתר ביער. ולכן הוא ותלמידיו שמו פעמיהם לכיוון היער הסבוך.
כל תלמידיו היו סקרנים כל כך: "מי כבר יכול להיות גדול יותר מרבנו, הבעל שם טוב הקדוש?"
הבעל שם טוב הוביל את תלמידיו ליער והורה להם להציץ בין העצים, שם נמצא הצדיק. הם מבחינים בנער רועה צאן, מסתכל לשמיים ואומר: "ריבונו של עולם אני כל כך אוהב אותך... אבל לקרוא אינני יודע להתפלל, אינני יודע אבל... ריבונו של עולם יש לי דבר אחד שאני יכול לעשות עבורך, אני יודע לנגן בחליל שלי עבורך."..
הנער החל לנגן בחליל שלו במשך זמן רב, כשמרוב מאמץ ממושך נפל על אדמת החול ביער.
ולאחר זמן שהצליח לקום, שוב אמר: "אבא שבשמיים אני כל כך אוהב אותך מכל לבי אבל ללמוד תורה אינני יודע, וגם להתפלל אינני יודע, אבל... אני יודע לקפץ, להתגלגל בצורה אומנותית אז הנה בורא עולם זה עבורך"
הנער קיפץ והתגלגל עד שהתעלף שוב מרוב מאמץ.
תלמידי הבעל שם טוב הקדוש, הביטו על רבם, ושחו בפניו: "מורנו ורבינו, האם זה לא ביטול תורה? בזבוז של זמן. האם הגענו עד כאן כדי להביט בין עצי היער ולראות רועה צאן מנגן רוקד?"
חייך הבעל שם טוב הקדוש וענה: "כעת הביטו שוב בין העצים!" תלמידיו שוב עשו כעצת רבם ושוב הפנו את פניהם לכיוון אותו רועה הצאן.
"ריבונו של עולם, אני כל כך אוהב אותך! ממש בכל ליבי! אבל אין לי יותר מה להעניק לך. אבל רגע... יש לי פרוטה בכיסי". הכניס הנער הפשוט את היד לכיסו, שלף את הפרוטה והשליך אותה לכיוון השמיים. ומיד נראתה כמעין יד שלוקחת את הפרוטה.
באותו רגע הבינו תלמידי הבעל שם טוב את גודל צדקותו של הנער הפשוט.
"רחמנא ליבא בעי" אומרת הגמרא הקדושה, עד כמה חשוב ליבו של האדם בעבודת ה'.