רץ בוואטסאפ
חרקים פיתחו סוגים שונים של איברי שמיעה, בהתאם למין. לחלק מהחרקים יש מבנים מיוחדים הנקראים איברים טימפניים, בעוד שלאחרים יש שערות חישה או איברים של ג'ונסטון - איבר שמכיל שמכיל אלפי "יחידות שמע" שמפענחות את האותות שמגיעים מהמחושים, או אם תרצו 'תנודות קול'.
לחרקים רבים, כמו צרצרים וחגבים, יש ממברנות תוף שמתפקדות באופן דומה לעור התוף האנושי.
ממברנות אלו רגישות לתנודות קול ומסייעות לחרקים לזהות טורפים, בני זוג ורמזים סביבתיים שעשויים להיות 'בעייתיים'.
איברי השמיעה של חרקים מכוונים לרוב לתדרים ספציפיים של צליל.
התמחות זו מאפשרת להם להבחין בין סוגים שונים של צלילים כמו למשל רעשים שונים של טורפים או קריאות למלחמה.
לחרקים מסוימים, כמו יתושים, יש איברי שמיעה מיוחדים המאפשרים להם לקבוע את כיוון מקורות הקול. יכולת זו חיונית לאיתור בני זוג פוטנציאליים או גילוי טורפים בסביבתם.
חרקים משתמשים באיברי השמיעה שלהם לא רק לזיהוי קולות סביבתיים אלא גם לתקשורת.
מיני חרקים רבים מפיקים ומגיבים לצלילים ספציפיים כחלק מהטקסים, תצוגות טריטוריאליות או אותות אזעקה. איברי שמיעה אלו ממלאים תפקיד חיוני בהתנהגות חברתית ובהישרדות של חרקים.