איך לקיים בליל הסדר את סיפור יציאת מצרים

כיצד נקיים בליל הסדר את מצות סיפור יציאת מצרים?

בעוד שבוע וחצי נסב כולנו בשולחן הסדר. בלילה חשוב זה מקיימים מצוות רבות – הסיבה, אכילת כרפס ואכילת מרור, סעודת יום טוב (שולחן עורך) ועוד עשרות מצוות. המשותף לכולן, שמקורן בדברי חכמים, הן מצוות מדרבנן. רק שתי מצוות מקורן וחיובן מדאוריתא – מהתורה, אלו מצוות אכילת מצה וסיפור יציאת מצרים. כדי לקיים מצות אכילת מצה יש לאכול את שיעור האכילה בפרק זמן קצר יחסית – כדי אכילת פרס, אך מהו השיעור של סיפור יציאת מצרים?

פרשת הביכורים

אם היו מטילים עלינו לחבר את ההגדה ולכלול בה את סיפור יציאת מצרים, הצעד הפשוט והמתבקש היה לתקן את קריאת פרשיות שמות, וארא, בא ומחצית פרשת בשלח. הן מתארות בפרוטרוט ב-14 הפרקים הראשונים של ספר שמות את שעבוד אבותינו במצרים, את עשר המכות ולאחריהם את תשועת הקב"ה ויציאת בני ישראל משם ביד רמה. זמן קריאתם נמשך כשעה ומחצה או אף יותר מכך.

במקום זאת, תיקן בעל ההגדה שנקרא רק 4 פסוקים, את פסוקי 'פרשת הביכורים', שמקורם בספר דברים פרק כו. פסוקים אלו אומר החקלאי שמביא את הביכורים, הפרי הראשון, לבית המקדש. פסוקים אלו המתארים בתמצית את השעבוד. חסד גדול עשה עמנו בעל ההגדה שפירט וביאר כל מילה מ-4 הפסוקים, ונמחיש זאת.

הפסוק הראשון מפסוקי פרשת הביכורים: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב" (דברים כו, ה). בעל ההגדה "מפרק" את הפסוק לחלקים ומבאר את מילותיו: "וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה" – 'אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר'. את המילים "וַיָּגָר שָׁם", מבאר: 'מְלַמֵּד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִשְׁתַּקֵּעַ בְּמִצְרַיִם, אֶלָּא לָגוּר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר...', וכן את שאר המילים.

שני הפסוקים הראשונים עוסקים בשעבוד, השלישי מתאר את זעקת בני ישראל, והרביעי מספר את היציאה מארץ מצרים. בבואנו לקיים עם ילדינו את מצות 'סיפור יציאת מצרים', מן הראוי להתעכב מעט בקריאת קטעים אלו, שכן מדובר בחלק מרכזי בקיום מצוה חשובה ומיוחדת זו. ישנה חשיבות רבה לעצור מידי פעם ולשאול או לתאר לילדים חלק מהשעבוד, ובכך לקיים גם את מצות 'והגדת לבנך'. ראוי גם שהילדים ישאלו שאלות ואנו נשיב להם. חשוב שניתן אל ליבנו שלא לפסוח על הקטעים החשובים בקיום מצות 'סיפור יציאת מצרים'.

עשר המכות

בסיום 4 הפסוקים אנו אומרים: "אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם", ומונים את עשר המכות: דם, צפרדע וכו'. במקביל לאמירת כל מכה נוהגים להטיף באצבע מהכוס. רבים אומרים את עשר המכות בזמן קצר וממשיכים הלאה. חשוב להדגיש: קריאה מהירה היא החמצה גדולה, שכן 'עשר המכות' הן החלק החשוב והמרכזי בקיום מצות 'סיפור יציאת מצרים'. 

כדי לקיים כראוי את המצוה כראוי, ממליץ לשוחח עם בני משפחתנו ולהרחיב אודות כל מכה בשלוש נקודות חשובות: א. להרחיב מה היו הנזקים שהסבה המכה למצרים. ב. לדבר על המניעים, מדוע הוכו במכה זו. ג. לפרט ולבאר מה היו הניסים הגדולים שנעשו לבני ישראל באותה מכה. ניתן להרחיב בנקודות נוספות, בהתאם לאפשרות הזמן ורמת הקשב של המסובים. בדרך זו ניתן לקיים את מצות 'סיפור יציאת מצרים' כדבעי. 

כדי לשתף את הילדים באופן פעיל מומלץ מאד להדגים להם (עד כמה שניתן) כל מכה (גם) באמצעים מוחשיים. ניתן להביא בעלי חיים קטנים מפלסטיק כדי להמחיש את מכת ערוב, ניתן להסתייע בנוזל אדום (כדוגמת קטשופ) כדי לתת ביטוי למכת דם, וכך בכל מכה. חשוב להמחיש להם בהתאם להבנתם, וכך מקיימים את המצוה בהידור.