הברכה המצמררת של דוד המלך על כוס היין שחייבים לדעת

בימינו, ימים קשים של מלחמה וגזרות על עם ישראל, האמונה בקב"ה הינה מצרך חשוב ביותר, ממש כשם שמים מרווים צמא במדבר. מי הוא בעל אמונה אמיתית ולמה הוא זוכה? הרב עידו סממה מסביר: "לעתיד לבוא נותן הקב"ה כוס של ברכה לאברהם אבינו ולבקש ממנו לברך כליה, בעוד שאברהם אבינו אומר שהוא לא יכול, מכיוון שנולד לו בן שקוראים לו ישמעאל. לכן מעביר אברהם את הכוס ליצחק, ואף הוא אומר שאיננו יכול מכיוון שנולד לו בן ושמו עשו. לאחר מכן מעביר יצחק את הכוס ליעקב, שאף הוא מודיע שאינו יכול לברך על הכוס מכיוון שנשא שתי נשים, דבר אשר התורה עתידה לאסור. מעביר יעקב את הכוס למשה רבנו אך אף הוא לא יכול לקדש עליה, מכיוון שלא נכנס לארץ ישראל, ולכן מעביר את הכוס לאהרון אבל גם עליו לא נגזר להנס לארץ ישראל ולכן הוא איננו יכול לקדש על הכוס."

"מעבירים את הכוס ליהושוע בן נון שאומר כי לא קיים מצוות פרייה ורבייה. מעבירים את הכוס לדוד, שאומר: "אני אברך. לי נאה לברך, שנאמר "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"..נשאלת השאלה מדוע דוד דווקא הוא זה שמברך על הכוס בסוף? אלא שיש המשך לפסוק: "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא"- דוד המלך קורא לקב"ה בזמן שיש לו ישועות, אבל הגדולה של דוד המלך היא המסוגלות שלו לקרוא לקב"ה ולזעוק אליו גם בעת צרה. על זה נאמר: "איש אמונות- רב ברכות"- מי שהולך עם אמונה שלימה בקב"ה יתברך, זוכה לכל הברכות שבתורה."