מצמרר: "הצבא חשב שאני מחבל. צעקתי 'שמע ישראל'"

ירון מאור בן 39 ואב לארבעה ילדים, שהה עם משפחתו ב-07 באוקטובר בקיבוץ בו הם מתגוררים בעת שהחלו אזעקות צבע אדום. ירון לא תיאר לעצמו שברגעים הבאים יהיה זה הוא אשר יצטרך להתעמת בגבורה ועוז עם המחבלים, בידיעה כי ישנו סיכוי גדול שלא ייצא מהקרב הזה בחיים. באותו הבוקר ירון נלחם בגבורה וחיסל מחבלים רבים, ובהמשך אף כמעט נורה מאש צה"ל.

כעת הוא מספר לערוץ 2000 על התחושות באותו בוקר קשה ומסויט ועל ההבטחה הגדולה שקיבל על עצמו ביום הקשה אם משפחתו תינצל מהטבח המבעית והאכזרי.    

"ב-07 לאוקטובר הייתי בקיבוץ יחד עם המשפחה שלי", מספר ירון, "עדן הבת שלי הגדולה, היתה אצל הסבתא יחד עם עוד נכדה בשם אחינועם, שגרה גם בקיבוץ עם משפחתה."  

"שלוש הבנות האחרות שלי היו פה בבית יחד איתי ועם אשתי לילוש. בשעה שש וחצי שמענו אזעקות צבע אדום. רצתי מיד להביא את אחת הבנות שישנה על הספה. הבת השניה רצה מהר לממ"ד והבת הקטנה, יסמין, כבר ישנה בממ"ד. נכנסנו כולנו לממ"ד." 

"חזרתי לישון ובשעה שבע ורבע אשתי העירה אותי ואמרה לי שהודיעו שאחד מחברי כיתת הכוננות חטוף בעזה ושמסתובבים מחבלים במרפאה כשהם לבושים במדים של צה"ל.  

מיד יצאתי מהממ"ד, סגרתי את הדלת אחריי והלכתי להביא את הנשק." 

בשלב הזה מצביע ירון על מה שהיה ארון גדול שבתוכו כספת, וכעת, לאחר המתקפה הברוטלית של חמאס, נראה כקיר שרוף לחלוטין שעליו כספת חרוכה. 

"הקשתי את הקוד של הכספת והיא לא נפתחה. הקשתי שוב, ושוב היא לא נפתחה. התאפסתי לרגע, והתחלתי לחשוב, מכיוון שידעתי שאם אטעה שוב, הכספת תכנס למצב השהיה. פתאום הרגשתי מן רוגע כזה ותחושה כאילו מישהו לוקח לי את היד ומקיש א הקוד. ואכן היא נפתחה." 

"לקחתי תא הנשק ומחסנית נוספת שהיתה בכספת וחזרתי לממ"ד, שם חזרתי לישון. מאוחר יותר אשתי שוב העירה אותי בסביבות שמונה והתחילה להראות לי הודעות של תושבים מהקבוצה בקיבוץ, שכותבים שהמחבלים אצלם בבית וזועקים לשליחת סיוע." 

אני אמרתי לאשתי "מה זה? איך זה הגיוני? המחבלים נמצאים אצל כל כך הרבה משפחות בו זמנית? כמה מחבלים יש?".. 

"בשלב הזה אני נכנס לדריכות ודורך את הנשק. אני בין שאנחנו בעצם נכבשים. בשעה תשע ורבע בערך אני שומע שהמחבלים הגיעו אלינו. שמעתי רעש גדול במרפסת, אמרתי לאשתי שאני יוצא, וסגרתי אחריי מהר. ברגע הזה אני מבין שאני המגן האחרון של המשפחה. למעשה אני יוצא בידיעה שאני לא חוזר. שאני הולך לעשות עליהם קידוש ה'." 

לצפייה בסיפור המלא לחצו על הסרטון.