למה אני שונא את יום ההולדת שלי?

רבים סולדים מיום ההולדת שלהם ואף שומרים על שגרה רגילה אפילו ביום מיוחד זה, מבלי לחולל דרמות שעבורם הינן מיותרות. מדוע הדבר הזה קורה ולמה יש לנו נטייה לסלוד ואף לשנוא את יום ההולדת שלנו? הרב אייל אונגר מסביר: 

האדם כל השנה עד ליום ההולדת שלו, שונא את עצמו קצת, אך הוא לא מודע לזה. ביום ההולדת שלו, האדם שונא את עצמו הרבה והוא מודע לזה. למה? כי כל השנה הוא מתעסק במה שלא הסתדר בחיים שלו ומתעסק בכמה זה לא הוגן שחייו נראים כפי שהוא היה רוצה. מן התעסקות בחסר ובמה שאין וזלזול במה שיש.  

כלומר, האדם נוהג ביום ההולדת שלו להתמקד במה שאין לו בחיים ובכל מה שגורם לו לתחושת תסכול. ככל שהאדם מתמקד בחסרונות שלו בחיים ובמה שאין לו, כך הוא סובל יותר ויותר.  

הנחלה האמיתית שבה מורגשת צמיחה ושמחה, נובעת רק כאשר האדם מתרכז בלהיכן ניתן להגיע, מה אפשר לעשות וכיצד ניתן עוד להתקדם. מה התפקיד והייעוד, מה הערך ומה ניתן להגשים ולעשות אחרת. כאשר אדם מביט ביתרונות שלו וחושב כיצד ניתן להגיע למקומות טובים יותר, אז ממילא ממלאת תחושת שלווה ותקווה את ליבו.  

כאשר אדם מתמקד במטרה הנעלה והגבוהה יותר, כך יש לו סיכוי גבוה יותר לצמוח. באופן הזה יגיע האדם ממילא לתחושת סיפוק ושמחה בחייו וייפטר מתחושות השנאה העצמית.