האם אני טיפוס מרצה?

במהלך החיים אנחנו נוהגים לא פעם לפעול באופן המרצה את הסביבה, לעיתים אפילו על חשבון הרצונות שלנו. בדרך כלל טיפוסים הנוהגים לרצות אחרים נותרים לא מרוצים בעצמם.  

האם בעייתי להיות טיפוס מרצה? הרב אייל אונגר משיב: 

אין שום בעיה להיות אדם אכפתי הדואג לסביבתו, אך בתנאי שהוא דואג וחושב גם לעצמו ואוהב את עצמו, מתעסק בערכים שלו. החכמה היא למצוא את האיזון. לא להיות אגואיסט ואנוכי אך גם לא לוותר על עצמי. לתת ולקחת באופן שווה. להשקיע בעצמי ובאחרים. מרצה ומרוצה.  

כאשר אדדם מרצה ומרגיש שהוא מעניק יותר מידי, עד כי הוא חונק עצמו רגשית וצצות תחושות קשות של אכזבה, תסכול, שחיקה וקושי, זה סימן לכך שהנתינה שלו איננה נתינה התורמת לו אנרגיה ומוטיבציה ומחזקת את הקשר שלו באמת עם סביבתו, אלא באה על חשבונו ולכן היא איננה בריאה.  

התורה אומרת "ואהבת לרעך" אבל "כמוך" - כלומר הנחת היסוד היא שאדם אוהב את עצמו ובאופן טבעי משם הוא גם אוהב את הזולת. מי שאוהב את עצמו יכול לאהוב גם את הזולת. אך מי ששונא את עצמו, אין לו יכולת לאהוב את הזולת. החכמה היא להיות אדם היודע לרצות את האחר ולהיות מרוצה בעצמו. וכך מגיעים למקום בריא, מאוזן ונכון.