האהבה או התאהבות: בדקו את עצמכם

תקופת ההתאהבות היא כמו חלום או שיכרות, אך אנו נמצאים בדמיונות, שהתקופה הזו לא תעבור. אנו חושבים, שהבעיות שהיו להורים שלנו, לקרובים שלנו, "לנו זה לא יקרה"... אנו מרגישים נשמות תאומות, שנועדנו זה לזה, ובלתי ניתן להפריד בינינו. אך המציאות, במוקדם או במאוחר, תטפח על פנינו. מספרים על אדם, שהלך לטיול באיזור הגולן, אך בגלל שלא שם לב, החליק ונפל לבור עמוק באדמה. לשמחתו, הוא הצליח להיאחז בגזע עץ שבלט לתוך הבור.

וכך הוא מחזיק ונתלה. והנה מגיעות שתי חולדות, האחת לבנה והשנייה שחורה, ומתחילות לכרסם בגזע העץ, זו מכאן וזו מכאן. ידידנו מנסה לצעוק עליהן, להבריח אותן, אך ללא הועיל, וכך השחורה והלבנה מכרסמות את העץ עד שייגמר ואז הוא ייפול. המצב שלנו דומה... העץ הינו המשל לאהבה שלנו, אנחנו תלויים בה, מרגישים שאי אפשר בלעדיה, אך שתי חולדות, שחורה ולבנה, שהן משל ליום ולילה, מכרסמות בעץ – השגרה, העיסוקים, הטרדות. שוחקות לנו את העץ, עד שאם לא נעשה משהו במהירות, אנו ניפול.

נקודה ראשונה: אם לא נעשה משהו, האהבה תגווע, הבעיות יחריפו, הכעסים מצטברים ונערמים. חייבים לטפח את הזוגיות, חייבים להשקיע. 

זה החלק של "עשה טוב". לזכור, שכמו שהבית לא יהיה מסודר אם לא נסדר אותו, כמו שהאוכל לא יהיה מוכן אם לא נבשל אותו, כך הזוגיות שלנו לא תשרוד אם לא נשקיע בה.

ויש גם "סור מרע". אחת הבעיות המהותיות בנושא הזוגיות היא טעות הראייה. גברים מצפים שאישה תתנהג כגבר, תבין אותם כגברים. לעומת זאת, נשים מצפות שגברים יאהבו דברים כמו נשים, שיגיבו כנשים, שירגישו כנשים. לא זה ולא זה יקרה, אלא אנו חייבים להיות מודעים להבדלים בינינו, אנו לא טורחים להפנים שאנו שונים בתכלית, ומעבר לשוני של "על טעם ועל ריח אין מה להתווכח", ישנם שינויים מובנים, מעצם היותנו גבר ואישה. לכן, הנקודה שעלינו לזכור היא, אם נפנים שאנו שונים, נכבד את השני עם כל ההבדלים בינינו, אזי יש סיכוי לאהבה שלנו להתקיים.