אותיות של דמעות. שני הזמרים שלא נכנעים לתכתיבים

'אותיות של דמעות' – סינגל חדש ומרגש אותו כתב והלחין בעז אלברט, תושב גבעת תקומה ביצהר, חקלאי ואיש התיישבות. השיר מבוסס על סיפורו המפורסם של רבי נחמן מברסלב 'מעשה באבידת בת מלך'. הקשיים, החיפושים, התגובות המחלישות של כולם שאין בכלל דבר כזה, וההתעקשות של המשנה למלך, גיבור הסיפור, עד למציאתה של בת המלך. השיר מתרכז במטפחת של בת המלך שהושארה בידי המשנה למלך, ועליה נרשמו בדמעות הוראותיה איך ניתן למצוא אותה מחדש.

הפרשנות שלו לסיפור, זה שמעבר לסיפור האישי של חיפוש אחר הבת מלך הפרטית, יש כאן גם סיפור לאומי. "מתוך הסיפור המוכר והאהוב, הנקודה ששבתה את לבי היא היכולת של המשנה למלך, גיבור הסיפור, לעמוד מול כל המומחים הגדולים ביותר בעולם", אומר אלברט, "אלה שכבר ראו הכל וברור להם ש"אין דבר כזה", ולהגיד בתוקף: בוודאי ישנו. ובשם מה הוא מתעקש? על מה הוא נסמך? על אותיות מדמעות שפעם, מזמן, מישהי כתבה על מטפחת. מה התוקף של זה? איך דבר שברירי כל כך יכול להחזיק נגד כל מומחי העולם? מאיפה הביטחון?".

אלברט מסביר כי האותיות מהדמעות, הינם ביטוי הרגשות הפנימיים ביותר של בת המלך. "הם הדבר הבטוח והיציב גם אם הן נרשמו לפני שנים ארוכות על מטפחת עדינה. אותיות התורה שנרשמו על קלף לפני אלפי שנים, חזקות יותר מכל מציאות עכשווית חולפת, מרשימה ומאיימת ככל שתהיה. חזון הגאולה, חלומו ותקוותו של העם היהודי לדורותיו, לא נכנע לתכתיבי המציאות והזמן. הזמן יחלוף, המציאות תשתנה, וחזון הנביאים יקום ויתממש, ובוודאות גמורה. בוודאי ישנו".

לצד עיסוקו כחקלאי ואיש התיישבות, בעז אלברט כותב מאמרי השקפה רבים באתר 'הקול היהודי'. במשך הזמן התחדדה אצלו ההבנה על דרכים נוספות להפצת המעיינות. אחרי כתיבת המילים, הלחן נבע מאליו. על הביצוע וההפקה והמוסיקלית הופקד המוסיקאי רון חניה. "עם מאמר אפשר להתווכח, עם שיר – קצת פחות. בתרבות השמאל והמערב הגישו את המסרים בצורה אומנותית ולא בצורה לוגית, לכן היה קשה יותר להתווכח איתם, למרות שזה מייצר עיוותים. הכמיהה למשיח והאמונה שהוא יבוא היא מעקרי אמונתנו. אנו גאים בה. גם אם כולם בטוחים שאין דבר כזה, ישנו בוודאי. אחכה לו בכל יום, שיבוא".

בעז אלברט ורון חניה - "אותיות של דמעות"