5 עובדות ש(אולי) לא ידעתם על רבן גמליאל

רבן גמליאל נולד בירושלים לאביו רבי שמעון בן גמליאל הזקן. רבן גמליאל הוא נצר להלל הזקן.

בניו של רבן גמליאל הם רבן שמעון בן גמליאל ורבי חנינא בן גמליאל. ואחד מנכדיו הם עורך המשנה, רבי יהודה הנשיא.

מתוך הגלות הנוראה פעל רבן גמליאל בתקיפות להביא להכרעות במחלוקות הלכתיות. הוא איחד את העם סביב מרכז ירושלים לאחר שחרבה ירושלים, ושימש כנשיא הסנהדרין ביבנה.  

אווירת החורבן אפפה את התושבים, אבל רבן גמליאל ושאר חברי הסנהדרין קבעו את מועדי החגים, הלכות שיוציאו את העם מהמשבר הנורא – אחת מהן היא לעלות לרגל לירושלים בחגים גם ללא בית המקדש. ובמקום הקרבת קורבנות בבית המקדש קבעו תפילות בבית הכנסת ולבכות על חורבן בית המקדש.

כשהדבר נגע באנשים אחרים, נהג להקל, אך על עצמו החמיר. בימיו נהגו לתפור בגדי תכריכים (למת) יקרים ובעלי עלות גבוהה, דברים שהכביד כלכלית על המשפחה, עדי כדי כך שמשפחות מסוימות שלא יכולו להרשות את זה לעצמן – היו מניחות את המת ובורחות.

בעקבות כך, רבן גמליאל ציווה לקבור אותו בבגדי פשתן פשוטים, וכך התקבל המנהג החדש. מכאן ניכרות מידותיו הנאצלות, הכל למען אחרים.

ביום י"ח סיוון, הסתלק השמימה רבן גמליאל. מקום קבורתו סמוך לעיר יבנה, מקום הקרוי "גן הסנהדרין" (בקצה אזור התעשייה של יבנה). על הפרוכת נכתב: "אמר להם רבן גמליאל איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמיים אפילו שעה אחת".

אומרת הגמרא (מסכת בבא מציעא) עמד רבן גמליאל על רגליו ואמר:"ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי (שנידיתי את רבי אליעזר) ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל"

ועוד מצינו בגמרא (מסכת סנהדרין) על מידותיו, רחמן על הזולת: מעשה באשה אחת שהייתה שכנתו של רבן גמליאל. באחד הימים מת בנה והייתה בוכה עליו בלילה. שמע רבן גמליאל קולה ובכה כנגדה, עד שריסי עיניו נשרו מרוב דמעות.

מדברי משנתו כתוב במסכת אבות: רבן גמליאל אומר על שלושה דברים העולם קיים: על הדין ,על האמת ועל השלום.

ובליל הסדר, מתוך ההגדה אומרים בשמו: "רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלושה דברים אלו לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור" (משנה, מסכת פסחים).

זכותו תגן עלינו אמן