"היא עזבה את הדת וטסה להודו": סיפור השגחה מדהים

הרב בניהו שמואלי שליט"א, סיפר באחד משיעוריו, סיפור ששמע מפי רבי יצחק כהן שליט"א.  

מסופר על בחורה תלמידת בית יעקב שכל חייה הלכה בדרך התורה והמצוות. בגיל 18, בעת שחגגו לה יום הולדת, התוודתה אותה הבחורה בפני הוריה ומשפחתה כי היא חיה אורח חיים דתי רק על מנת לכבד את משפחתה, אך היא עצמה איננה דתיה ולא מתחברת לדרך הזו. 

לאחר הווידוי פרץ אביה של הבחורה בבכי למשמע הדברים וניסה להבין מה קורה עם בתו. במהלך דין ודברים סיפרה הבחורה לאביה כי היא כבר קנתה כרטיס להודו ומתכוונת לטוס בקרוב.  

הגיעה אותה בחורה להודו ובמשך חצי שנה חיפשה שלווה ומרגוע לנפשה, בעודה מיטלטלת ממקום אחד של עבודה זרה לא עלינו למשנהו, מתוך תקוות שווא לחפש את הרוחניות ואת התכלית האמיתית.  

כעבור חצי שנה פגשה אותה הבחורה חברת ילדות מהשכונה שאמרה לה כי היא מצטערת על מה שאירע לאביה. בפליאה רבה שאלה אותה בחורה מה קרה לאביה וסיפרה לחברה כי כבר חצי שלא דיברה עם משפחתה.  

הסתבר כי מרוב הצער הגדול ששרה על האב האומלל, הוא חטף אירוע מוחי ונפטר. אותה בחורה ששמעה את הבשורה המרה על אביה, החלה בוכה, כך במשך מספר ימים, על הצער שגרמה לאביה.

החליטה הבחורה לקנות כרטיס חזרה לארץ ומיד משהגיעה ביקרה קודם כל בכותל המערבי. שם שפכה את ליבה מעומק הלב בתפילה לבורא עולם שימחל לה על הצער שחוללה לאביה שגרם לפטירתו. 

בתום התפילה כתבה הבחורה פתק ודחקה אותו לכותל, אלא שהוא נפל לרצפה מהרוח במקום. הרימה אותו הבחורה ודחפה שוב לכותל, אך שוב נפל הפתק. כך מספר פעמים, עד שהצליחה למצוא חריץ ראוי בין העזרת גברים לעזרת נשים ושם הכניסה את הפתק. בינתיים, בעניין של רגע, נפל פתק אחר. היא פתחה את הפתק מתוך סקרנות ונדהמה לראות שם את כתב ידו של אביה. בפתק היתה רשומה תחינה של אביה לבורא עולם, שיעזור לבתו, שולמית בת עמליה, לשוב לדרך הישר. הנס המופלא וההשגחה המדויקת גרמו לאותה הבחורה ב"ה לשוב בתשובה שלימה אליו יתברך.

ידוע כי שום דבר איננו מקרה בעולם. "מקרה" - אותיות "רקם ה'", "רק מה'". כל מה שהקב"ה עושה בעולמו הוא מושגח ומדויק להפליא ואין דבר שקורה סתם וללא מטרה. כל אירוע, גדול או קטן, הוא חלק מעיצוב מפואר בידי כוח עליון. השגחת ה' מדגישה את הקשר בין כל היצורים והאירועים בעולמנו. ניתן להבין ממנה בבירור כי הכל שזור בשטיח קיומי מדויק, שבו לכל חוט יש תפקיד וכל החוטים שזורים זה בזה, תלויים זה בזה.