איזה צדיקים נפטרו בחודש תמוז?

יוסף הצדיק. נולד בחרן, בנם של יעקב ורחל. שמו ניתן לו על-ידי אימו שהייתה עקרה שנים רבות. אשתו הייתה אסנת ושני בניו הם אפרים ומנשה. הסתלק לעולמו במצרים. משה לקח את עצמותיו של יוסף וטמן אותן בארץ ישראל, בשכם.

רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין, המכונה "מאור ושמש" על שם ספרו. נולד בפולין בשנת ה'תקי"א (1751) היה מקובל מגדולי אדמור"י החסידות. רבותיו: רבי אלימלך מליז'נסק ה"חוזה מלובלין." בספרו ליקט את התורה שלו ושל רבותיו לכדי אגודה אחת, שנקראת בשם "מאור ושמש". הסתלק בשנת ה'תקפ"ג  (1823)נטמן בבית העלמין בקרקוב, פולין.

רבי יוסף בן ווליד. נולד בעיר טיטואן (מרוקו) בשנת ה'תק"ץ (1830) שימש כפוסק הלכה ודיין באלג'יריה. רבו היה אביו רבה של העיר טיטואן, הרב יצחק בן ווליד. למד בישיבת "וזאת ליהודה". סירב להתפרנס מהרבנות ועבד לפרנסתו כסוחר. חיבורו: ספר "שמו יוסף" על התנ״ך, התלמוד ופסקי ההלכה. הסתלק בשנת ה'תרס"ו  (1906)

רבי נחמן מהורדנקא, נולד בעיר זולקובה (אוקראינה). בשנת ה'ת"מ (1680) התקרב לבעל שם טוב, עד כדי כך, שהבעל שם טוב כינה אותו "נאמן ביתו". בנו שמחה התחתן עם פייגא, בתה של אדל (בתו של הבעל שם טוב). שידוך זה נעשה על ידי הבעל שם טוב. וכך נולד רבי נחמן מברסלב שקרוי על שם סבו, רבי נחמן מהורדנקא. רבי נחמן מהורדנקא נודע גם בשל מסירותו לקיום מצוות פדיון שבויים. עלה לארץ ישראל שלוש פעמים, בפעם השלישית שבה עלה, שנת תקכ"ה (1764) הסתלק לבית עולמו. נטמן בבית העלמין העתיק בטבריה.

רבי יוסף חיים שניאור קוטלר. נולד בבלארוס בשנת ת'רע"ח  (1918), היה ראש ישיבת לייקווד בניו ג'רזי וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית. למד בישיבת חברון כנסת ישראל. רבותיו היו – אביו, רבי אהרן קוטלר, ורבי איסר זלמן מלצר. חיבורו הוא "נועם שי”ח" . בנו, רבי אריה מלכיאל קוטלר. הסתלק בשנת ת'שמ"ב (1982) ונטמן בהר המנוחות ירושלים.

רבי יעקב בן מאיר, המכונה "רבנו תם" מלשון הפסוק: "ויעקב איש תם יושב אוהלים". היה נכדו המפורסם של רש"י. נולד בעיר רמרו בצרפת לאביו מאיר בן שמואל לאמו יוכבד. אחד מחיבוריו היה "הספר הישר", וכן כתב פיוטים. הסתלק בשנת ד'תתקל"א  (1100), נטמן בעיר רומרוג שבצרפת יחד עם אחיו הרשב"ם.

רבי ניסים חיים משה מזרחי, נולד בירושלים לרבי יוסף בשנת ה'ת"ן  (1690), למד בישיבת בית יעקב. מונה לכהן ראשון לציון במשך ארבע שנים עד פטירתו. חיבוריו הם שאלות ותשובות "אדמת קודש" ושו"ת על ארבע חלקי שולחן ערוך. הסתלק ביום שישי, פרשת חוקת בשנת ה'תק"ט. נטמן בהר הזיתים בירושלים (סמוך לקבר של אור החיים הקדוש). 

רבי כליפה הכהן. נולד בג'רבה בשנת תר"י  (1850), לאביו חכם משה הכהן. משפחתו מיוחסת לעזרא הסופר. רבי כליפה העמיק בחוכמת הקבלה והקפיד ללמוד את התורה בסתר. היה חזן בבית הכנסת אלגריבה ואת כל הייסורים שפקדו אותו – קיבל באהבה. חיבורו הוא הספר 'תהילות ישראל', וגם הספר 'ששון ושמחה'. הסתלק ביום חמישי בשנת תרצ"ב  (1932)ונטמן בג'רבה.

רבי עזריאל מאיר מלובלין. נולד ביום שבת קודש בשנת תרל"ג (1873) לאביו האדמו"ר רבי אברהם זצוק"ל. הרב עזריאל קבע את מקום מגוריו בלובלין במחיצת אביו מתוך קדושה וטהרה. חיבורו הוא "שבט מיהודה", וזה כינויו.

רבי חיים די לה רוזה. המכונה "תורת חכם". נהג לערוך צומות במשך שלושה ימים רצופים. חיבר את ספר "תורה חכם", המבוסס על ספרי הרש"ש. היה מתלמידי הרש"ש הקדוש, וכן שימש כראש ישיבת בית אל. הסתלק בשנת תקמ"ו  (1786)ונטמן בהר הזיתים בירושלים. 

רבי שמחה בונים (בונם) אלתר. המכונה ה"לב שמחה". נולד בשנת ה'תרנ"ח (1898) היה האדמו"ר לשושלת חסידי גור בשנים ה'תשל"ז - ה'תשנ"ב  (1992-1977)רבו היה לא אחר מאביו, ר' אברהם אלתר, האדמו"ר בעל ספר "דברי אמת". נטמן בירושלים.

רבי אליהו סלמאן מני. המכונה "חכם אליהו מני". נולד בבגדד, עיראק, בשנת ה'תקע"ח (1818). החל ללמוד בבית זילכה, אצל רבי עבדאללה סומך. התחתן עם אחות רבו. שם משפחתו "מני", הוא הקיצור למילים: "מזרע נין ישי" המרמז על השתייכותו לזרע דוד המלך ע"ה. למד את חכמת הנסתר. בשנת 1856 החליט לעלות לארץ ישראל, בעצת ה"בן איש חי נכנס לישיבת בת אל, והתקדם בלימודו. על אף המרחק בינו לבין חכם יוסף חיים – המשיך להתייעץ איתו בהתכתבויות בדואר. בשנת תרי"ח (1858), עקב מזג האוויר שגרם לו לחוש רע עבר מירושלים לצפת. בשנת תרכ"ד (1864), מונה לרב של העיר חברון במשך ארבע עשרה שנה כיהן בתפקיד מבלי לקחת תשלום. חיבורו הוא ה"שיח יצחק". הסתלק בשנת תרנ"ט. נטמן בבית הקבורה העתיק.

רבי מאיר הורביץ, המכונה "אמרי נועם" על שם ספרו, האדמו"ר השני לשושלת דז'יקוב. בשנת ה'תקע"ט (1818) נולד בפולין לרבי אליעזר הורביץ. בצעירותו זכה להכיר את סבו רבי נפתלי צבי הורביץ בעל ספר "זרע קודש". כיהן כרב העיר דז'יקוב. נפטר בשנת ה'תרל"ז (1877), טרם פטירתו אמר את המילים: "הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך", נטמן בדזיקוב.

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז. המכונה "שפע חיים" על שם ספרו. נולד בפולין בעיירת רודניק בשנת ה'תרס"ה (1905) לאביו רבי צבי הירש הלברשטם שהיה אב בית דין. נין לרבי חיים הלברשטם, מחבר הספר "דברי חיים". כבר בגיל 14 התייתם מאביו והוסמך להוראה. לאחר פלישת גרמניה לאושוויץ בשנת ה'תש"ד (1944) הוא גויס לשירותי עבודה. אשתו ותשעת ילדיו נרצחו בשואה, שני בניו הנותרים נפטרו עקב מחלת הטיפוס. לאחר השואה הקים את "שארית הפליטה" ושם טיפל ביתומים והשיא זוגות. הקים מוסדות תורה במקסיקו ובניו יורק. בארה"ב נישא בשנית, נולדו לו שבעה ילדים. בשנת ה'תשט"ו (1955) עלה לארץ ישראל והקים קרית צאנז' ומוסדות תורה ברחבי הארץ. הקים את מפעל הש"ס העולמי ובית החולים לנאדו. הסתלק בשנת ה'תשנ"ד  (1994), נטמן בנתניה בקרית צאנז'. בנו, האדמו"ר רבי צבי אלימלך הלברשטם שליט"א, ממשיך דרכו.

רבי שלמה יוסף דיין. נולד בסוריה בעיר חאלב בשנת ה'תרפ"ד (1924) לרב ניסים. בצעירותו למד בתלמוד תורה. בשנת ה'תרצ"ד (1944) בהיותו בן עשר עלה לארץ ישראל בירושלים. כבר מהיותו נער החליט להקדיש את כל חייו לימוד התורה, וכן רבניו היו רבי חיים סינואני ורבי מרדכי שרעבי. הסתלק ביום שישי בשנת ה'תשמ"ה  (1985), ונטמן טרם כניסת השבת בהר המנוחות בירושלים.

רבי ישראל יעקב אלגאזי. נולד באיזמיר (טורקיה) בשנת ה'ת"ם  (1680). רבו המקובל רבי חיים אבולעפיה (בעל "עץ חיים"). בשנת התצ"ה, עלה לארץ ישראל למד בישיבת המקובלים ושימש כראש ישיבת "נווה שלום ברית אברהם", שבה למדו חכמי גדולי ירושלים. אחר פטירת רבו הראשון לציון, רבי יצחק הכהן רפופורט, בשנת ה'תקט"ו הוכתר אחריו. הסתלק בשנת ה'תקט"ז  (1756), נטמן בהר הזיתים בירושלים (סמוך לקבר הרש"ש).

רבי אלחנן בונים וסרמן. נולד בליטא לאבי רבי נפתלי וסרמן בשנת ה'תרל"ה (1875). בצעירותו למד תורה מפי רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, ואף ייסד את ישיבת אמצ'יסלב. בשנת ה'תרס"ז (1907) הגיע לעיר ראדין, ובה זכה ללמוד עם ה"חפץ חיים", וכן נחקק כאחד מתלמידיו המובהקים. היה לראש הישיבה בבריסק ואוהל תורה.על שמו נקראת שכונת רמת אלחנן בבני ברק ועוד ישיבות קרויות על שמו. ספריו הוא קובץ מאמרים ואגרות ועוד. נרצח בשואה בשנת ה'תש"א (1941).

רבי יעקב בן אשר. המכונה "בעל הטורים" על שם ספרי ההלכה שכתב, ולהם ארבעה טורים: חלק ראשון - אורח חיים, חלק שני - טור יורה דעה, חלק שלישי - אבן העזר, חלק רביעי - חושן משפט. ועוד חיבר פירוש על התורה. נולד בגרמניה בשנת ה'כ"ט (1264) לאביו רבי אשר בן יחיאל המכונה הרא"ש. הסתלק בשנת הק"ג בעיר טולדו שבספרד ונטמן בטולדו.

רבי אריה לייב הלוי אפשטיין, המכונה "בעל הפרדס", נולד בהורנדה (בלארוס) שנת ה'תס"ח (1708) אביו הרב מרדכי הלוי אפשטיין. בצעירותו למד תורה עם הרב אייזיק מהורדנה. היה מגיד מישרים בהורדנה, ושימש כרב ברבנות בשנת תק"ה (1745). נתמנה לרבה של העיר קניגסברג במשך שלושים שנה. חיבר עשרות ספרים בין אם זה בחכמת הקבלה, להלכה ואף לעת זקנה הוציא את הספר "אור השנים". הסתלק בשנת תקל"ה(1775)

רבי מרדכי בן ישועה עטיה. נולד בחלב (סוריה) בשנת ה'תרנ"ו (1895) . עלה לירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה וחזר לחלב. בשנת תרפ"ב (1922) היגר למקסיקו סיטי והקים את בית הכנסת "רודפי צדק", פעל למען הקהילה של יוצאי חלב באמריקה. בשנת ה'תרצ"ו (1936) עלה בשנית לירושלים עם רעייתו ותשעת ילדיו. בשנת ה'תשכ"ז (1967) למד במחיצת הרב האלוקי, רבי מרדכי שרעבי, ואחרי כן יסד בירושלים את ישיבת "החיים והשלום" ללימוד תורת הקבלה. "מחשבות שלום" הוא אחד מהספרים שחיבר. הסתלק בשנת ה'תשל"ח  (1978)ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

יוסף מטראני. המכונה המהרי"ט, בשנת ה'שכ"ט  (1568)נולד בצפת לרבי משה יוסף מטראני, המבי"ט. רבו היה שלמה סאגיס. היה מחשובי הפוסקים, לאחד מרבני צפת ואף שימש כרב הראשי של טורקיה (שנקרא שם ה"חכם באשי"), ובמסגרת התפקיד ענה לאלפי שאלות. החיד"א העיד על אישיותו: "ירא חטא, עניו, מרביץ תורה ובעל חידושים עמוקים."  - פירוש על התורה. חיבוריו הוא שו"ת המהרי"ט שימש כאבן דרך בעולם היהודי וכן צפנת פענח. הסתלק בליל שבת קודש בשנת ה'שצ"ט (1639) בטורקיה. ועל פי רצונו, נטמן בארץ ישראל בצפת. בשנת (2008) התגלה קברו סמוך לקבר רבי משה אליישך.

רבי יאיר חפוטא. נולד במרקש (במרוקו) לרב משה ואסתר, סבו היה רבי מסעוד חפוטא, רב העיר בני מלאל (עיר במרכז מרוקו). בצעירותו למד בישיבה של הרב יעקב דהאן. התמנה לראש השוחטים במרקש, וכן היה חזן ובעל קורא. בשנת התש"ט (1949) עלה לארץ ישראל התמנה לכהן בבאר יעקב במשך יובל שנים עד לפטירתו. הסתלק בשנת ה'תשס"ג  (2003)נטמן בהר המנוחות (סמוך לקבר החיד"א) בירושלים.

רבי חיים בן עטר המכונה "אור החיים הקדוש". נולד במרוקו לאביו רבי משה עטר בשנת ה'תנ"ו (1696) . פירוש המילה עטר הינו בושם (רוכל בשמים). עוד לפני שהגיע לגיל 9 ינק תורה מסבו, רבי חיים בן עטר הזקן (שנקרא על שמו), ויחד למדו בכל תורת הפרד"ס (פשט, נרמז, דרש וסוד) ואף ערכו יחד תיקון חצות. בשנת תס"ח (1708) נישא לפאצוניה. היה דרשן, גבאי צדקה ותרם רבות לעניים. מאחר ולא נולדו לו ילדים, התחתן נישא עם הרבנית אסתר. בעת מסעו לארץ ישראל, עבר דרך איטליה שם הדפיס את ספריו ביניהם את ספרו המפורסם "אור החיים", פירוש על התורה. עלה לארץ ישראל, ועוד כשהיה בן 17 נחשב לאחד מתלמידיו המפורסמים של החיד"א הקדוש. בשנת תק"ג (1743) הסתלק בהיותו בן ארבעים ושבע. נטמן בהר הזיתים בירושלים, סמוך לקבר הרש"ש. 

חור, בנו של כלב בן יפונה ומרים הנביאה. נולד במצרים, בן משבט יהודה. נשלח על ידי משה רבנו עם שנים עשר מרגלים לתור את הארץ. נטמן בשומרון בכפר פלסטיני שנקרא היום כיפל חארת.

רבי יצחק הכהן רפפורט, נולד בירושלים בשנת ה'תל"ט (1679) . למד במחיצתו של רבי חיזקיהו די סילוה (בעל ספר "פרי חדש") בישיבת בית יעקב והיה לרבו המובהק. בשנת תע"ד (1714) ושימש כרב פוסק באיזמיר במשך 35 שנה. העמיד תלמידי חכמים רבים, אחד מהם הלא הוא החיד"א. בשנת תק"ט חזר לירושלים, ואף מונה לראשון לציון. שימש כרב בית הדין במחיצתם של רבי יצחק זרחיה אזולאי (אביו של החיד"א). הסתלק בשנת ה'תקט"ו (1755) ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

רבי מסעוד בן מוחא. נולד לרבי יעקב ומרים בעיר מרקש, במרוקו, בשנת ה'תקנ"ז (1797). שימש כדיין במרקש. ספרו המפורסם הוא שו"ת פרדס רימונים. הסתלק בשנת ה'תרל"ד (1874).

רבי אברהם פטאל הלוי. חמו של מרן חכם עובדיה יוסף זצוק"ל. נולד בארם צובא (סוריה). בשנת תר"נ (1890), עסק בהוראה ובלימוד התורה. שימש כרב, מוהל ושוחט. על אף הדרשות שמסר החליט שלא לגבות בעבורן כסף ולכן למחייתו פתח חנות. בשנת ה'תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל. בירושלים היה דורש בבתי כנסיות (שמו הונצח בבית הכנסת "ויאמר אברהם"). למד בישיבת המקובלים בית אל ולמד עם חכם הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל. בשנת תש"ד (1944) השיא את ביתו מרגלית לתלמיד חכם מישיבת "פורת יוסף" עד שנודע שמו, הלא הוא הראשון לציון, מרן עובדיה יוסף זצוק"ל. הסתלק בשנת ה'תשמ"א(1981)  .

רבי חיים שאול קרליץ. נולד בליטא בשנת ה'תרע"ב (1912) לרבי מאיר קרליץ (אחיו הבכור של החזון איש) למד אצל רבי אלחנן וסרמן בישיבת ברנוביץ. עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה אצל הרב אלעזר מנחם מן שך. למד תורה במחצית הרב אהרן לייב שטיינמן. נטמן בבית העלמין בני ברק .

רבי שלמה שמאמא, נולד בתוניס והקדיש את חייו ללימוד התורה, רבו היה רבי חכם אליהו בלעיש. כתב את ספר "שורש ישי" (פירושים על מסכתות התלמוד) הסתלק בשנת תקס"ז (1806).

רבי לוי יצחק בנדר. נולד בפולין בשנת ה'תרנ"ז (1897) לאביו רבי אברהם נח. בהיותו בן 17 התקרב לחסידות ברסלב, עם השנים עבר להתגורר באומן שבאוקראינה. בשנת 1949 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. ייסד את תנועת ברסלב, דרך דרשותיו המושתתות על תורת רבי נחמן חיזק באמונה. במשך 70 שנה ויותר נהג להתפלל בנץ החמה. תלמידו הרב הצדיק מאיר שכטר. הסתלק בשנת ה'תשמ"ט  (1989)ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

רבי משה קורדוברו, המכונה הרמ"ק. נולד בשנת ה'רפ"ב (1522) לרבי יעקב. גדל ולמד בצפת במחיצתו של מרן רבי יוסף קארו. הוסמך כדיין מרבי יעקב בירב ולמד את תורת הקבלה. נישא לאחותו של המקובל רבי שלמה אלקבץ. תלמידיו היו רבי חיים ויטאל, האר"י הקדוש ורבי אליהו וידאש. חיבוריו זה ספרים פרדס רימונים, תומר דבורה, תפילה למשה ועוד. הסתלק בשנת ה'ש"ל  (1570).

רבי כמוס פלח. נולד בטריפולי (לוב) בשנת ה'תרכ"ו  (1866), בצעירותו לימד בישיבת "יגדיל תורה" ואף שימש כרב ודיין. הסתלק בשנת התש"ב (1941).

רבי יוסף אבוחצירא. נולד במרוקו לרבי מכלוף אבוחצירא, רבה של העיר מרקש (אביו עלה לארץ ישראל לפניו, והיה רב שכונת רחביה). רבי יוסף נשאר במרוקו בעיר אוג'דה ובפאס, כשעלה לארץ ישראל והיה רבה של העיר יבנה. בשנת ה'תשל"ח הוכתר כדיין בידי הרבנות הראשית. הקים ביבנה בית מדרש בשם "תפארת יעקב", הסתלק בשנת ה'תשס"א (2001) .

רבי יעקב חי ציון עדס. נולד בירושלים בשנת ה'תרנ"ח (1898), ינק תורה מאביו רבי אברהם חיים עדס. למד תורה בישיבת "אוהל מועד", עם הרב רפאל שלמה לניאדו במחיצת רבי יוסף ידיד הלוי.  הוסמך לרבנות, מונה למגיד שיעור בישיבת אוהל מועד, ומונה לחבר בית דין הרבני. בשנת ה'תש"ד (1944) נבחר לכהן כרבה של קהילת יוצאי ארם צובא, ושימש כראש אב בית דין בירושלים. לאחר מספר שנים נבחר לכהן כדיין בבית הדין הגדול. על שמו ישיבת "קול יעקב" - בראשות בנו, הרב יהודה עדס שליט"א. הסתלק בשנת ה'תשכ"ג  (1963)ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

רבי יעקב שאול אלישר המכונה יש"א ברכה (יעקב שאול אלישר). נולד בצפת לרבי אליעזר ירוחם בשנת ה'תקע"ז  (1817), היה הראשון לציון ואב בית הדין בירושלים. הסתלק בשנת ה'תרס"ו (1906)

הרב יוסף שלום אלישיב. בשנת ה'תר"ע (1910) לאחר 17 שנות נישואין של הוריו נולד בליטא. סבו היה המקובל רבי שלמה אלישיב וינק תורה מקטנותו. עלה לארץ ישראל בשנת ה'תשפ"ד (1924). בתו היא בת שבע קנייבסקי ע"ה. כונה כ"פוסק הדור". כתביו יצאו לאור, וזאת מעל 460 מכתבים שאוגדו. וכן כתביו חולקו לקונטרסים והופצו ברחבי הארץ. הסתלק בשנת תשע"ב (2012) ובהלווייתו השתתפו כרבע מיליון איש. על פי צוואתו לא נשאו הספדים בהלוויה. נטמן בהר המנוחות בירושלים.

רבי שלמה יצחקי, המכונה: רש"י. נולד בעיר טרואה (צרפת) לאביו רבי יצחק הצרפתי ולאמו לאה מרים. כתביו השפיעו רבות על עיצוב דמותה של היהדות: פירושו התמקד בתנ"ך ובתלמוד. ולו היו שלוש בנות. הסתלק בשנת ד'תתס"ה  (1105)ונטמן במקום הולדתו בטרואה.